גבורת אנשים כ״זGevurat Anashim 27
א׳וגם קשה לעיל תשובת רשב"א זו דסימן אלף רל"ו מתשובת רשב"א דסימן תרכ"ח דכתב שם דאין כופין להוציא אפילו בבאה מחמת טענה.
1
ב׳ונראה דט"ס הוא בתשובת רשב"א סי' אלף רל"ו שהיה כתוב שהרי מי שאינו יכול כופין אותו ליתן גט כל שהיא באה מחמת טענה וכתב הסופר הראשון ראשי תיבות כל שהיא: - כ"ש ואח"כ כתב הסופר השני כל שכן במקום כ"ש. וראיה ברורה לזה ממ"ש מהר"י קולון סוף שורש קל"ה וז"ל ואם האשה רוצה שישאנה כיון שאינו יכול לכונסה נלע"ד שיכולים לכופו אם היא באה מחמת טענת דחוטרא לידא ומרא לקבורה וכן כתב רבינו שלמה בן אדרת על המקדש קדושין שלא נמסרו לביאה עכ"ל משמע מדבריו להדיא דס"ל להרשב"א דדוקא בבאה מחמת טענה כופין להוציא בקדושין שלא נמסרו לביאה (וכ"כ ב"י סי' קנ"ד בשם מהרי"ק בשם הרשב"א וז"ל כתב מהרי"ק בשורש קל"ה בשם הרשב"א על המקדש קדושין שלא נמסרו לביאה והיא באה מחמת טענה כופין אותו להוציא כו') והרי הרשב"א כתב כל שכן באה מחמת טענה משמע ה"ה לא באה מחמת טענה אלא ודאי ט"ס הוא וצ"ל כמו שכתבתי. ואף על גב דבב"י סי' קנ"ד כתב דמשמע מדברי הרשב"א סי' אלף רל"ו אפילו לא באה מחמת טענה היינו לפי שהיה לפניו נוסח זו שלפנינו בדפוס אבל נראה דט"ס הוא וכמו שכתבתי. וא"כ נתיישב תשובת רשב"א דסי' אלף רל"ו שהוא כדברי שאר תשובות רשב"א דלעיל וכדעת שאר הפוסקים. אך תשובת רשב"א דסימן תרכ"ח נשארה בקושיא.
2