גבורת אנשים ו׳Gevurat Anashim 6
א׳ובהגהת דרישה (קנד אות א) סי' ט"ז כתב דאם אמרה כן שלא בפניו אף על פי שאמרה אח"כ בפניו אינה נאמנת וכמ"ש לעיל סי' קנ"ב עכ"ל. וכ"כ בדרכי משה וז"ל ובב"י כתב בשם תשובת הרשב"ץ דאינה נאמנת אלא א"כ אמרה מתחלה בפניו ממש אבל אם אמרה תחלה שלא בפניו ונתפרסם הדבר אינה נאמנת אף על פי שאמרה אח"כ לפניו וכמ"ש לעיל סימן קנ"ב עכ"ל.
1
ב׳ואינו נכון בעיני דלא דמי לדלעיל סי' קנ"ב דכיון דנשאת או נתקדשה לאחר ועשתה מעשה כולי האי תו לא מהימנא לומר כן דאמרינן לאחזוקי שקרא ומעשה שעשתה בתחלה אומרת כן דאל"כ היתה צריכה לצאת משני וגם היתה עושה איסור אשת איש אבל כאן אם איתא שאינה אומרת אמת מה בכך שתתחרט. ועוד נראה דלא דמי דהתם אמרינן שפיר לאחזוקי שקרה קאמרה דאל"כ מה תאמר על מה שאמרה מתחלה גרשתני שהרי דבר זה הן או לאו הוא משא"כ כאן יכולה לומר מתחלה הייתי סבורה שאין לו גבורת אנשים ועכשיו מחמת החקירה והדרישה והענינים שמגיד לי אפשר שיש לו גבורת אנשים דהא איתא בתשובת ריצב"א (בתשובת מיימוני לספר נשים סי' ו) וכתבו הרב בהג"ה דיכולים לתלות שרחמה צר או שלא יכול לה מחמת רכות שניו וכה"ג א"כ פשיטא שיכולה לומר סבורה הייתי שאין לו גבורת אנשים. וכה"ג כתב המרדכי פ' עשרה יוחסין (סי' תקמב) ומהר"ר משה אלשקר בתשובה סי' פ"ט בשם ר"ת דלא אמר רב המנונא דנאמנת אלא בגרשתני דאתי מידו לידה אבל לא בטענת שאינו מתקשה. ואף דלקמן סי' נ"ה השגתי על זה היינו לענין דרב המנונא בכל ענין קאמר דנאמנת כשאומרת כן בפניו אבל לענין אם אמרה תחלה כן שלא בפניו ואח"כ אומרת בפניו שפיר יש לחלק בהכי.
2