גבורת אנשים ה׳Gevurat Anashim 5
א׳אכן אחרי העיון נראה דגם מהרי"ק והבנימין זאב מודו דצריכה לטעון כן בב"ד ובפני בעלה אלא דקאמר דלא תימא כיון שטענה כבר שלא בפניו גריעא טענתה ולא תועיל אח"כ טענתה אפי' תטעון בפניו שי"ל שעתה מעיזה בפני בעלה להחזיק דבריה הראשונים לכך קאמר דדוקא היכא שהוא בעיר עמה ואינה רוצה לטעון בפניו כלל אף על גב שטוענת כן שלא בפניו איכא ריעותא אבל כשאינו בעיר והיתה יודעת שטענתה יודע לו בהכרח כדי שתתגרש ממנו א"כ לא גריעא טענתה דמה לה לעשות והלכך נאמנת כשטוענת אח"כ כן בפני בעלה. ואף על פי שהריב"ש כתב ואדרבה אפי' תאמר כן אח"ז בב"ד בפני בעלה גריעא טענתה קצת כו'. הריב"ש לא החליט זה לדין אמת רק שכתב שגריעא טענתה קצת (והיינו שכתב גריעא טענתה קצת) וכוונתו להחזיק דבריו שכתב שם קודם לכן דבעינן שתטעון בפני בעלה וגם עשה זה סניף למ"ש שם קודם לכן בסמוך דאפילו בפניו כתב הרשב"א בתשו' דאין כופין ע"ש בריב"ש משמע כן להדיא. וכן עיקר.
1
ב׳אפי' תאמר שמהרי"ק ובנימין זאב חולקים אהריב"ש ורשב"ץ וגם בדרכי משה סי' י"ז נראה שהבין כן שחולקין מ"מ נראה לענין דינא עיקר שצריכה לטעון כן דוקא בפני בעלה ובב"ד דהא בלאו הכי יש פוסקים דאפילו בפניו אינה נאמנת וגם יש פוסקים דאינה נאמנת לענין כתובה וכמ"ש לקמן ואף על פי שהעליתי לקמן סי' ס"ב דנאמנת אף לענין כתובה מ"מ ודאי דצריך שתאמר כן בפני בעלה ובפני ב"ד דוקא וכמ"ש הריב"ש והרשב"ץ הא לאו הכי אינה נאמנת כלל. וכן נראה מסקנת דרכי משה סי' י"ז ע"ש וכ"כ בתשו' ר' לוי ן' חביב סי' ל"ג וכתב שם שאין מקבלין טענה זו ממנה לא ע"י שליח ולא ע"י אנטלר אלא צריכה לבוא דוקא בעצמה בפני ב"ד ותאמר כן בפני בעלה ע"כ. מיהו אם מתחלה אמרה כן שלא בפניו סגי כשתטעון אח"כ כן בפני בעלה בב"ד וכמ"ש.
2