גנזי מצרים, הלכות ספר תורה כ״אGinzei Mitzrayim, Hilkhot Sefer Torah 21
א׳טעם מי שמוסיף ומר' אסף נמי כך פסק מ"ב שיטין ומר רב הילאי גאון מ"ב שיטין נמי אמר וכך אמר רבינו חננאל הרב הגדול דהוא בתרא ודייק ז"ל ומסורת בידינו להיות ארבעים ושנים שיטין ובחוקי הגויל לעיניין שיעור היריעות והדפין דוקא ורוחב השיטין וענייניה גרסינן בפרק הקומץ רבה (את המנחה) במסכת מנחות תנו רבנן עושה אדם יריעה מבת שלש דפין ועד בת שמונה דפין פחות מיכן ויתר על כן לא יעשה ולא ירבה בדפין מפני שנראה כאיגרת ולא ימעיט בדפין מפני שעיניו שוטטות אלא כגון למשפחותיכם שלשה פעמים נזדמנה לו יריעה בתשעה דפין לא יחלק שלש לכאן ושש לכאן אלא ארבע לכן וחמש לכן במה דברים אמורים בתחלת הספר אבל בסוף הספר אפילו פסוק אחד בדף אחד ובפרקא קמא דמגלה נמי גרסי בני מערבא אין עושין יריעה פחות משלשה דפין ולא מוסיפין על שמונה הדה דתמר בתחלה אבל בסוף אפילו כל שהוא ובקלפים לא נתנו חכמים שיעור וצריך שיהא כותב על הגויל במקום שיער ועל הקלף במקום נחושתו ואם שינה פסל ולא יהא כותב חציו על העור וחציו על הקלף אבל כותב הוא חציו על עור חייה טהורה וחציו על עור בהמה טהורה ושאל מקצת התלמידים לר' בשלמא פחות משלשה דפין לא יעשה יש לו טעם דכתי' יהלא כתבתי לך שלישים תורה נביאים וכתובים [וכת'] מקרא מש' ותלמ' כהנים לויים ויש' ושניתנה תורה לעם תליתאי ביום תליתאי לחדש תליתאי כדאמרינן בגמ' דשבת וכיוצא בזה דברים משולשים כגון סין ומשה ולוי וכיוצא בו אלא מה טעם לא ירבה יתר משמונה דפין ולא עוד אלא שאנו חוש' לזוגות בכל מקום והישבתי מסתברא כנגד הלוחות שהיו כתובים ד' דפין בכל לוח נימצאת אומר שמונה דפין בלוחות וסמכתי על מה שכת' לוחות כת' משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים דאם על שני עבריהם בלבד הוה סאגו ליה למימר משני עבריהם ולשתוק אלא כיון דהדר אמ' מזה שמענו כי ד' פנים היו כתובין בכל לוח ולוח הרי ח' דפין ומצאתי עיקר זה הדבר מפורש בגמ' דבני מערבא במסכת שקלים כיצד היו הלוחות כתובין ר' חנניה בר ממל וכול' עד ר' סימיי אמ' ארבעים על לוח זה וארבעים על לוח זה משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים טטרגונה ופיר טטרגונה מרובע כלומ' שהיה על כל לוח ולוח ארבעה פנים פניו ואחוריו וצידו הימין וצידו השמאל וראיה לדבר כי פיר' טטרגונה מרובע כי ההיא דגרסינן בפ' מי שמת בבא בתרא ת"ר הריני נזיר הן אחת דיגון שתים טרגון שלש מטרגון ארבע פינטיגון חמש וזה המניין בלשון יון הוא ובגמ' דהקומץ
1