גנזי מצרים, הלכות ספר תורה כ״בGinzei Mitzrayim, Hilkhot Sefer Torah 22
א׳רבה תניא נמי שיעור הגיליון מלמטה טפח מלמעלה שלש אצבעות ובין דף לדף כמלוא רוח שתי אצבעות: ובחומשין מלמטה שלש אצבעות מלמעלה שתי אצבעות ובין דף לדף כמלוא רווח גודלו ובין שיטה לשיטה כמלא שיטה ובין תיבה לתיבה כמלוא אות קטנה ובין אות לאות כמלוא חוט הסערה לא ימעט אדם את הכתב לא מפני ריוח שלמטה ולא מפני ריוח שלמעלה לא מפני ריוח שבין שיטה לשיטה ולא מפני ריוח שבין פרשה לפרשה נזדמנה לו תיבה בת חמש אותיות לא יכתוב שתים בתוך הדף ושלש חוץ לדף אלא שלש בתוך הדף ושתים חוץ לדף נזדמנה לו תיבה בת שתי אותיות לא יזרקנה לבין הדפין אלא חוזר וכותב מתחלת השיטה ובפרק השותפין גרסינן ונותן רווח בין חומש לחומש שבתורה ארבע שיטות ובין נביא לנביא שלשנים עשר שלש שיטות וכול' אמ' רבינו יהודאי גא' ז"ל ושלא יתערב אות באות ושלא תצא השיטה חוץ לשרטוט יותר משתי אותיות ומשם הגדול ייי אלהים אדני יהו"ה שלא יוציא אלא אות אחת בלבד חוץ לשרטוט ולא שתים ומאלהים יוציא שתים מן השירטוט ואם היה סופר שיודע לכתוב ואינו בקי בקריאה אסור לכתוב דתניא במסכת' דספרים ואינו רשאי לכתוב אלא אם כן הוא יודע לקראת: הדה אלמשנה שנינו אין בין ספרים לתפילין ומזוזות אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ותפילין ומזוזות אינן נכתבין אלא אשורית רבן שמעון בן גמליאל אף בספרין לא התירו שיכתבו אלא יונית הא לענין טומאת ידים ולתפרן בגידין זה וזה שוין וספרין הנכתבין בכל לשון מטמאין את הידים והרי שנינו במסכת ידים מקרא שכתבו תרגום ותרגום שכתבו מקרא וכתב עברית כולן אינן מטמאין את הידים עד שיכתבו אשורית על הספר בדיו והעמדנו הא והא בגופן שלנו שהן צורת כתב אשורית ופירקנו רב אשי אמ' משנתינו בכל הספרים שלמקרא וכי תנן ההיא דידים בשאר ספרים זולתי ספר תורה שאין מטמאין את הידים עד שיכתבו אשורית ור' יהודה דתניא ספרים נכתבין בכל לשון ורבותינו לא התירו שיכתבו אלא יונית ותניא אמ' ר' יהודה אף כשהתירו רבותינו לא התירן אלא בספר תורה משום מעשה דתלמאי המלך ופיר' תרגום שכתבו מקרא כגון יגר שהדותא ובמגלה ונשמע פתגם וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן נמצאת אומר שלש מחלקות בדבר לרבנן כל הספרים שלמקרא נכתבין בכל לשון ולרבן שמעון בן גמליאל לא התירו בכל הספרים עם לשון הקדש אלא יונית ולרבותינו ולר' יהודה כל הספרים של מקרא זולתי ספר תורה אינן נכתבין
1