האלף לך שלמה, אבן העזר קכ״טHaElef Lekha Shlomo, Even HaEzer 129
א׳נראה דאם השליח נתן הקדושין לאשה בפני עדים ואח"כ טוען המשלח שנתן לו לפקדון ולא לקדושין אם יש עדי קדושין לפנינו הוי קדושין מעליא שבשעה שהוציא השליח מידו הכסף לפני עדים הוי לו דין שליש והי' נאמן לומר לשם קדושין וכמו שהדין לקמן בסי' קמ"א בגט כן נמי הכא הדין בקדושין ועיין בש"ך חו"מ סי' נ"ז איך מפרש בגט לפקדון כן יהי' בקדושין הדין לפי שטתו ואם אין עדי הקדושין לפנינו רק שהלכו למד"ה אז השליח א"י להעיד עכשיו שהוי נוגע בדבר מ"מ נראה אם מחזרת האשה הקדושין ליד השליח ואומרת שמוסרת בידו ליתנו למי שירצה אז שוב לא הוי השליח נוגע ונאמן להעיד שהוא של האשה שכבר ניתן בידה מדעת המשלח לקדושין וכמו דקיי"ל בחו"מ סי' ק"מ בעדות השוכרים שאם מחזיר שכירתם בידם יכולין להעיד ולא הוי נוגעין וכן קיי"ל בחו"מ סי' נ"ו גבי שליש והה"נ בזה ודו"ק:
1