האלף לך שלמה, אבן העזר קל״אHaElef Lekha Shlomo, Even HaEzer 131
א׳נסתפק המשל"מ באם קידש אשה באיסורי הנאה והיא חולה שיכולה להנות ממנו אם מקודשת אם בתר דידה אזלינן או בתר דידי' דאינו שוה אצלו כלום ורוצה לפשוט מרש"י ע"ז (צ"ד) גבי מכרן וקידש בדמיהן וז"ל דלא מתפסי באיסורא וממונא הוא אע"ג דאיהו אסור לאתהנויי מינייהו ההוא הנאה מטיא לי' ע"י ערלה אבל איהי לאו מערלה קמטיא לה וכו' ומזה הוכיח דלא אזלינן בתר דידי' רק בתר דידה עיי"ש ולדעתי ז"א לפי מה שהקשו התוס' הרי יכולה להנות שלכד"ה ותרצו דהיא סברה להנות כך והוי קדושי טעות והר"ן תי' דשלכד"ה אסור מדרבנן עכ"פ ולפ"ז י"ל דרש"י ס"ל כדעת התוס' דשלכד"ה מותר רק מה שאינה מתקדשת באה"נ עצמן היינו מכח מקח טעות דסברה שתהנה כדרך הנאתן אבל בהמעות כיון דיכולה היא להנות ממנו כד"ה א"כ ליכא מקח טעות לגבי האשה ולגבי המקדש בלא"ה הוי ברשותו שהרי עכ"פ יכול להנות ממנו שלכד"ה ומיירי שש"פ שלכד"ה לכך הוי ברשותו שפיר ובשלו הוא מקדש אבל אם ליכא ש"פ בשלכד"ה או לדעת הר"ן דאף שלכד"ה אסור מדרבנן שפיר י"ל דאף שהיא חולה ויכולה להנות ממנו כיון דהוא א"י להנות בשום ענין לא הוי שלו ולא הוי קדושין ועוד נראה דאף רש"י יסבור כהר"ן דשלכד"ה אסור מדרבנן רק רש"י מיירי להדיא בחליפי אה"נ דהמה עצמן רק מדרבנן ולכך בשלכד"ה מותר אף מדרבנן ולא קאמר הר"ן דשלכד"ה אסור מדרבנן רק אם האיסור עצמו דאורייתא וכן כתבתי בחי' אבל בדרבנן מותר שלכד"ה לגמרי ולכך שפיר הוי המעות שלו ולכך שפיר פרש"י כיון דהיא יכולה להנות ממנו כדרך הנאתן לא הוי מקח טעות אבל בעלמא מודה רש"י דלא אזלינן בתר דידה לבד וז"ב דלא כהמשל"מ ובתשובה ליו"ד סי' קנ"ה משנת תקצ"ב כתבתי לפשוט דין זה מן הש"ס ב"מ (דף כ"ד):
1