האלף לך שלמה, אבן העזר קמ״זHaElef Lekha Shlomo, Even HaEzer 147
א׳להרב מו"ה ישראל נתן בריקשטיין אבד"ק פוסטין.
1
ב׳שאלתו בגט שנכתב בו בנימין זאב המכונה וועלביל בבי"ת אחר הלמ"ד. הנה אשיבהו בקצרה ודאי לכתחלה הי' ראוי לכתבו בוא"ו אחר הלמ"ד אך אם כתבו כבר בבי"ת נמי כשר דאין מקום לטעות לקראו בדגש הבי"ת כיון דנכתב שם הקודש זאב וידוע דכל זאב הוי שם לעז שלו וואלף וממנו נצמח לקראו בשם געגועים וועלוויל ומידע ידעי דהוי בב' רפוי ולא יטעו לקראו בדגש ודאי אם לא הי' נכתב בו שם זאב רק וועלביל לבדו הי' מקום לפסלו מכח חשש שיטעו לקראו בדגש מיהו גם בזה במקום עגון כשר כיון דאפשר לקראו ברפוי הבי"ת אך כיון דנכתב בו שם זאב זה מורה על שם וועלביל דהוא משם וואלף ולא יבואו לטעות לכך אף שלא במקום עגון כשר אבל אם הי' כותבין תחלה בבי"ת בהתחלה בעלוויל ודאי הי' פסול כיון דנצמח משם וואלף והוא נכתב רק בווי"ן אבל אם תחלה כתבו בווי"ן ואח"כ בבי"ת הוא כשר ואין להאריך יותר. ובמ"ש אין ראיות רו"מ ראי' ממ"ש בשם ספר גט פשוט ובשם הט"ג בטעות שבין ט' לתי"ו או בין סמ"ך לשי"ן שיש פוסלין הוי כולם אין ראי' דהם מדברים הכל בענין דמתוכו לא ניכר השינוי במה לקראו או אף דאין שינוי במבטא מ"מ הוי שינוי בגוף השם אבל כאן דשם זאב מורה על הלשון לקרוא הב' רפוי גם אינו בגוף השם דעיקר השם הוי וואלף וחותם עצמו כן רק וועלוויל נקרא השם געגועים והשינוי באות הוי בלשון געגועים ולא בעיקר השם וגם אינו שינוי במבטא וניכר מתוכו איך לקראו בפה ודאי כשר הגט ואין להרהר אחריו דברי ידידו:
2