האלף לך שלמה, אבן העזר ל״זHaElef Lekha Shlomo, Even HaEzer 37
א׳שא' ילמדנו רבינו בבחור אחד שברח מרוסיא כבן ט' שנים ולא הי' יודע אם הוא כהן או לוי או ישראל ופעם אחת בשמחת תורה כשכבר הי' בן ט"ו הוחזק א"ע במנין אחד לכהן היינו שקנה במעות כהן ומאז והלאה לא עלה לתורה בפה כי הי' בעיירות אחרות ומשום הא הי' מוחזק בעירנו לכהן וכמו שנה שידך א"ע עם זונה שנבעלה לעכו"ם ואמר שאינו כהן והביא ע"א שהעיד בתורת עדות איך ששאל ברוסיא לכמה אנשים שהכירו את אביו ואמרו בבירור שהוא לא הי' כהן רק לוי גם ששאל את אמו ואמרה ג"כ שהוא לוי ועוד ע"א העיד לפנינו ששמע מאמו ג"כ שאביו לא הי' כהן רק לוי והוא לא הוחזק א"ע לכהן רק בש"ת הנ"ל ולא נשא כפיו מעולם. תשובה. הנה לדון בכאן אם שייך שויא נפשי' חד"א במקום עדים אינו ענין לכאן כיון דכאן לא הכירו את אביו רק הוי עד מפי עד ומפי אמו זה אין להם דין עדים ובפרט מה ששמעו מאמו ואם היתה לפנינו לא היתה נאמנת נגדו מיהו מטעם אחר נראה דלא שייך לומר בזה שויא נפשי' חד"א חדא דהאמתלא שלו הוי טובה כיון שברח בהיותו קטן לא ידע מהותו וסבר שהוא כהן והי' לו הלוי לכהן גם בלא זה אם יאמר ששיקר כדי לעשות כבוד לתורה לעלות ראשון בש"ת נמי הוי אמתלא טובה שהרי דביתהו דשמואל שיקרה לפניו מחמת חולשתה וה"ה בזה והרי מבואר במג"א בסי' קל"ה בשם מהרי"ק דאפי' ביש כהן כופין אותו לצאת מכח מנהג וכבוד התורה א"כ ה"נ בשביל כבוד התורה י"ל ששיקר כדי לעלות לתורה ולומר דזה הוי מעשה מה שעלה לכהן ובמעשה לא מהני אמתלא ז"א דזה אינו מעשה המוכיח דהרי בליכא כהן קורא ישראל א"כ אין המעשה מוכיח שהוא כהן גם י"ל דשויא נפשי' חד"א אף אם מהני אף במקום עדים י"ל היינו רק אם בשעת מעשה אינו ניכר כחשו על פניו ובשעת מעשה הוי אפשר לומר שהוא אמת אז אף דאח"כ נודע שהוא שקר כבר נעשה כחד"א אבל היכא דבשעת אמירתו הי' ניכר שהוא משקר אז לא חל האמירה בתחלה כלל ולא נעשה איסור מעולם י"ל בזה לא שייך שוי' נפשי' חד"א וכאן כיון דלא נשא כפיו מעולם והרי זה הוי בעשה מה"ת וגם הי' סוכות באותו פעם ולא נשא כפיו ואיך עבר בעשה דכה תברכו ולכך בע"כ החזיק עצמו שאינו כהן א"כ הוי חזקה להיפוך וחזקה ראשונה הוי דלא עבר על איסור תורה ומה שהחזיק עצמו לכהן הוי רק במילי דרבנן ומתקנתא דרבנן וי"ל דלא משמע לי' לאיסורא בזה, ועוד אודיע לו אם לא ראו בו סימני גדלות כיון דהי' רק בן ט"ו שנה י"ל דהי' קטן ובקטן לא שייך לומר שויא נפשי' חד"א וחזקה דרבא הוי רק לחומרא ויש לצרף זה ג"כ לסניף ואם אינו ענין לנדון זה כי אפשר ראו בו סימני גדלות אולי יהי' נצרך לו במק"א ויש לצרף בזה עוד דעת הרשד"ם דכהנים בזה"ז אין להם דין כהנים ברורים והוי רק כספקא בעלמא וכדאי הני היתרים לסמוך עליהם גם בחבורינו כתבנו דהיכא דאומר רק על ספק לא שייך שויא נפשי' חד"א ובק"ס שלי החזקנו זה בטעמים לכך מכל הלין אני מסכים לדברי רו"מ שאין לו דין כהן ומותר ליקח האשה הזונה:
1