האלף לך שלמה, אבן העזר פ״וHaElef Lekha Shlomo, Even HaEzer 86
א׳שא' בדבר העגונה אשת ר' עקיבא. הנה אשה זו נקל להתיר אוגדה כי אני תמה על הרבנים למה לא שמו עיניהם על תשובת מהרי"ט שמבואר בו שבבגד של ד' כנפות לא חיישינן בזה לשאלה וא"כ ה"ה הרי הכירו את הד' כנפות שלו ועוד הרי כ' שם בשם מהרי"ט דבכל בגדיו ל"ח לשאלה דכל לאו דוקא דה"ה רוב דזיל בתר טעמא דאין אדם עשוי להשאיל את רוב בגדיו ובפרט כאן שיש להם סימנים בכתונת שלו והכתונת לבד נראה דלא מושלי אינשי דא"א להיות בלי כתונת ולומר שהשאיל כתונתו לאחר ולקח כתונת אחר זה לא אמרינן וכמ"ש המהרי"ט בתשובה דלזה ל"ח וא"כ אין לחוש רק שהשאיל כתונתו לאחר והוא נשאר בלי כתונת ולזה ודאי ל"ח דאין דרך אדם לעשות כן וכדמשמע מדברי מהרי"ט דהיכא דאין דרך לעשות כן ל"ח לשאלה ובפרט בהצטרף יחד דגם הד' כנפות ניכר כאן דכל כי האי אין לחוש לשאלה ומצורף לזה דעת המ"ב בתשובה דהיכא דהוי ב' סימנים אמצעים נעשה סימן מובהק וא"כ ה"נ הסימנים בגופו ואף אם אינם מובהקים עכ"פ לאמצעים נחשבו ואף אם נימא שלא כדבריו עכ"פ נראה דבזה צדקו דברי רב אחד שהביא הרה"ג מזלאטפאליא דזה נחשב רק כשאלה דיחיד והרב הנ"ל דחה דבריו דהרי בגוף פלוגתת מהר"ל מפראג וב"ש הוי כן ולפמ"ש י"ל דהם פליגי בחד סימן בגופו בזה כיון דסי' אמצעי שכיח הוא ואפשר להיות בהרבה ב"א נחשב מיעוט דשכיח ולכך לא נחשב שאלה דיחיד אבל היכא דהוי ב' סימנים אמצעים בזה ודאי לא שכיח שיזדמן כה"ג ולכך אף אם נאמר דלא נחשב ס"מ היינו שחז"ל חשו אף למיעוט דלא שכיח וכמו דחששו במשאל"ס אבל עכ"פ הוי רק ע"ד המיעוט ולכך בכה"ג נחשב לשאלה דיחיד ולכך בב' סימנים אמצעים ובסי' בכולו ל"ח לשאלה. גם יש לצרף לזה מ"ש בתשובה ומצאתי אח"כ בשו"ת שב יעקב די"ל דמה דס"ל להש"ס דחיישינן לשאלה היינו רק מדרבנן דמה"ת ל"ח לשאלה ולזה י"ל דהיכי דהוי סי' אמצעי בכלי וס"מ ביותר או ט"ע בכלי מהני ממ"נ דאם נלך בתר דאורייתא מהני ס"מ שבכלי או ט"ע ומה"ת ל"ח לשאלה ואם נלך בתר דרבנן דחיישינן לשאלה שוב י"ל דבדרבנן מהני סי' דרבנן ג"כ והרי יש סי' אמצעי בגופו וא"כ ה"נ כיון שהי' להם ט"ע ממש במקצת כליו גם הסימן שנתנה אשתו בכתונת שלו והוי ס"מ ממש וכיון דיש סי' אמצעי בגופו י"ל דמהני ובפרט די"ל עוד כיון שעיקר טעמו של הב"ש שחולק על המהר"ל מפראג דס"ל דאי סי' דרבנן ל"ח לשאלה היינו משום דאי סד"ר בעינן ס"מ ביותר ולכן כיון דחיישינן לשאלה אינו ס"מ ביותר ולכאורה אין הבנה לדבריו דמה ענין חיישינן לשאלה לענין לגרוע הסימן ונראה כוונתו ע"ד מ"ש הר"ן פ"ג דחולין לענין דאין לוקחים ביצים מן הנכרים דאף דטמאים מיעוטא נינהו מ"מ בהצטרף מיעוט נבלות למיעוט טמאים נעשה מע"מ כן י"ל בזה דס"מ ביותר מהני מ"מ לא ימלט שיהי' מזדמן בעולם עוד דבר כזה רק כיון דמיעוטא דמיעוטא הוא ל"ח לי' היכא דליכא למיחש לשאלה אבל כיון דאיכא למיחש לשאלה לו יהא דרוב לא מושלי אינשי והוי מלתא דל"ש מ"מ בהצטרף מיעוט דמושלי למיעוט דשכיח בסי' כזה נעשה עכ"פ מיעוט דשכיח וחיישינן לי' כן כוונת הב"ש וא"כ תינח היכא דהוי רק סימן או ט"ע בכליו י"ל כן אבל היכא דהוי תרווייהו ס"מ גם ט"ע ובפרט בשני כלים י"ל דודאי כזה ל"ש כלל שיזדמן כה"ג ומודה הב"ש דחשש שאלה לא מרעי להסימן או להט"ע ולא שייך לומר שיצטרפו המיעוטים להדדי דבזה אף מיעוטא דמיעוטא ל"ש שיזדמן כה"ג. וכיון דלמעט בפלוגתא עדיף גם לכמה פוסקים ל"ח לשאלה כלל לדידן י"ל דמודים כה"ג דל"ח לשאלה גם מצורף לזה דעת המבי"ט דהיכי דידוע דנאבד באותו דרך ואח"כ נמצא די"ל דהיינו זה שנאבד היינו שנמצא וא"כ ה"נ כיון שאשה אחת העידה ששמעה מר' עקיבא חייט שהולך לכפר באנדראווי וראתה אותו הולך באותו דרך וכמו רגע שמעה קול צווחה גוואלד גם העידו שממקום שראתה את ר"ע הנ"ל היינו שמאזווילד לכפר באנדראווי הנ"ל אין שום דרך אחרת רק על הנהר הזה שנמצא שם ר"ע הנ"ל וא"כ כיון דידוע שהי' לו באותו דרך ונאבד שם ונמצא שם י"ל היינו האי שנאבד האי שנמצא ונהי להלכה חולקים עליו פוסקים אחרונים מ"מ יש לצרפו לכל היתרים הנ"ל ולכך נראה דהאשה הנ"ל מותרת להנשא אחר שישבו ב"ד של ג' ויתירו לה כדין הנשאת שלא בעדים ממש. כן דעתי נוטה יום ה' ט"ז תבא תקצ"ה לפ"ק בראד:
1