האלף לך שלמה, השמטות כ״דHaElef Lekha Shlomo, Omissions 24
א׳הקשני הגאון מו"ה משה ליב רייצעס מבא"ד בשם ספר שמע יעקב הספרד להסוברים דבדרבנן לא חיישינן למה"ב מן הש"ס פ"ז דברכות גבי ר"א שחרר עבדו וכו' והרי הוי מה"ב והרי תפלה דרבנן וכו' הנה אם כי בפשיטות י"ל דהתם הכונה דעכ"פ לכתחלה אסור לעשות כן לעשות מה"ב והסוברים דבדרבנן ל"ח למה"ב היינו רק בדיעבד מיהו ע"ד פלפול י"ל כך דהנה קשה על כל הברכות והתפלה איך תקנו חז"ל לאומרן כיון דמדאורייתא אינו מחויב וא"כ עובר בלא תשא ואיך יש כח ביד חז"ל לעקור דבר בקום ועשה וצ"ל דהעיקר כדעת הסוברים דכל דרך ברכה ותפלה ליכא בלא תשא מה"ת ואינו אסור ברכה לבטלה רק מדרבנן והם אמרו והם אמרו ולהסוברים דהוי מה"ת צ"ל כדעת הב"י בסי' תמ"ח ותוס' יבמות דהיכא דיש טעם בדבר וגדר וסייג יכולין לעשות כן אבל אנן נאמר דהסוברים מה"ב כשר בדרבנן יסברו דכל דרך ברכה הוי דרבנן וס"ל דמה"ט הוי כח לחז"ל לתקן כן אבל אם הוי מה"ת איסור בזה לא הוי כח לתקן להתיר ולפ"ז מוכח דכל דרך ברכה מה"ת מצוה קעביד אף שאינו מחויב מדלא הוי לבטלה א"כ תינח היכא דליכא עברה אבל היכא דהוי בעברה א"כ אין זה מברך אלא מנאץ כמשחז"ל גבי גזל סאה א"כ זה הוי מה"ת לא נחשב למצוה רק עברה וא"כ שוב עובר בל"ת מה"ת ואין כח ביד חז"ל לעקור דבר מה"ת בקום ועשה ואף דחיוב בעשרה הוי רק דרבנן וא"כ מה"ת לא בעי עשרה ושוב לא ע"י העברה עושה המצוה ולא שייך מה"ב אך בזה י"ל כמ"ש בחידושי מכבר דשאני מצוה דרבנן ועברה דאורייתא ממצוה דאורייתא ועברה דרבנן והתוס' לא התירו רק במצוה דרבנן אבל במצוה דאורייתא ועברה דרבנן מודים דאסור כדמוכח בפ"ב דפסחים גבי בטבל טבול מדרבנן וא"כ ה"נ כיון דאסור לברך בשם רק היכא דהוי מה"ת מצוה נהי דמה"ת לא בעי עשרה מ"מ מדרבנן בעי עשרה והוי מצוה דאורייתא ועברה דרבנן בזה פריך שפיר והא הו"ל מה"ב וא"ש ודו"ק:
1
