האלף לך שלמה, השמטות ל״חHaElef Lekha Shlomo, Omissions 38
א׳כתב הרמ"א בסי' תע"ב סעיף ט"ו בהג"ה ואין ליקח כוס שפיו צר וכו' דלא יוכל לשתות כולו כאחד כו' צ"ע שהרי בסעיף ט' כתב וצריך לשתות השיעור שלא בהפסק גדול בנתיים ועיין במג"א שם משמע דבשהי' מועטת אין לחוש ולכאורה הי' נראה דס"ל דזה דומה למה דאמרינן כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו ולכך הא דאמרינן שאם לא שהה רק כדי שתיית רביעית או בכא"פ מצטרף אז אינו מצטרף כלל אף בשהי' מועטת והיכי דשהה יותר מכא"פ אף בראוי לבילה אין מצטרף אך לפ"ז תקשה למה באכילה אם יש כזית איסור בתוך ששה ביצים היתר אז לוקה מכח דבכא"פ מצטרף והלא אין יכול לאכלו כאחת דאין בית הבליעה מחזיק יותר מכביצה וא"כ למה יצטרף ומ"ש אכילה משתי' ודוחק לומר דמ"ש הרמ"א שא"י לשתות כא' היינו שהוא צר כ"כ שאף בשיעור שתיית רביעית או כא"פ א"י לשתות רובו ומ"ש הרמ"א כאחד היינו דשיעור צירוף נקרא כאחד אך זה דוחק והיותר נראה דס"ל דמצוה ואיסור חלוקין הם דבאיסור אף שאינו ראוי לבילה לאכלו כאחד ג"כ מצטרף ולוקה אבל לענין מצוה בעינן דוקא שיאכל כאחד ממש או שיהי' ראוי לאכלו כאחד אז מצטרף כא"פ אבל בלא"ה אינו מצטרף:
1