האלף לך שלמה, אורח חיים קנ״טHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 159
א׳שאלתו דבק"ה הי' העירובין סביב העיר בכל פרצותי' והרב ביטל העירובין אשר הי' מקום מצבם בפרצה הפחותה מעשר אמות והנה אם הי' כן בצד אחד של העיר הי' אפשר לומר ממ"נ אם מבואות שלנו נחשבים בחצרות פרצה פחות מעשר אינו מזיק כלל ואם נחשבין כמבוי סגי בצד אחד בצ"ה ובצד השני תקון כל דהו וכן נשמע מדברי המג"א (והאריך רו"מ) ועוד דבק"ה נמצאים פרצות כאלו הפחותים מעשר בשני צדדי ההר בצד דרום ובצד צפון גם בצד אחד דיש שם פרצות גדולות והי' שם עירובין גם שם ביטל הרב מטעם שהחריץ אשר הוא שם עמוק עשרה ורחב ד"ט הוא במקום עירוב הן אמת שהגאון ח"צ וכו' אך הגשרים שעברו עליהם מצד זה לצד זה כתבו כולם כאחד דמבטלי מחיצתא ובעי תקון ע"ג הגשרים וכו' וכאן יש שם גשר יותר מי"ט בלי שום תקון נמצא דבק"ה אינו מתוקן כראוי אפי' בצד אחד בצ"ה. תשובה. גוף דין זה בספר החיים סי' שס"ג דבפחות מעשר לא בעי תקון ובעשר אמות די בלחי והסכים עמדי בילדותי הגאון בעלי ישויע"ק ובק' טרנפאל אירע מעשה כזו והשבתי להיתר והי' שם מערער אחד וכתבו להגאון בעל חת"ס והשיב כדעתי להיתר ולכך אם הי' זה תחלה בלי תקון כלל יפה הורה להיתר אך זה אם אין הגשר רחב יו"ד אמות אבל ברחב יו"ד בעי לחי עכ"פ ואם יותר מעשר בעי צ"ה ובמה דהוי פרצות בדרום ובצפון הנה אם אינן מפולשין מכוונין זה כנגד זה נמי אם הם עשר די בלחי ואם פחות מעשר ל"ב כלום וכמ"ש בתשובה לק' ברעסטיצקי והבאתי רש"י פ"ק דעירובין שמפורש בדבריו הקדושים דהיכא דאין מכוונין הוי להם דין מבוי עקום ובמבוי עקום הוי לנו דין חצרות אך כ"ז הוי אם הוי בתחלה פרוץ כן אבל אם הי' תחלה מתוקנין בצ"ה והוא בא וקלקל לא טוב הורה מב' טעמי. א' כיון דנהגו שם להחמיר כרוב האחרונים איך רשאי לשנות הרי אפי' דברים המותרים ואחרים נהגו בו איסור אסור להתיר בפניהם כמ"ש ביו"ד סי' רי"ד מכ"ש דבר דהוי איסור לפ"ד כמה אחרונים. ב' אני לא התרתי רק בצירוף היתר הטו"ז הי' שהי' תחלה פרוץ ל"ב תקון אבל בזה כיון דהוי שם תקון צ"ה דנחשב כסתום והוא קלקל אותם א"כ נדון כנפרץ אח"כ ובזה גם לדעתי צריך תקון בהם לכך לא טוב הורה ויחזרו הדבר לכמות שהי' לתקן כמקדם:
1