האלף לך שלמה, אורח חיים רכ״אHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 221
א׳שאלה אם מכר לנכרי חמץ ובתוך הפסח נתפס הנכרי בתפיסה ולא היה אפשר לקנות ממנו את החמץ אחה"פ מה דינו. תשובה. הנה לומר שיקח החמץ כך עבור דמיו אין נראה לי דזה הוי כמו ערמה דהרי אם הי' החמץ של הנכרי ממש והי' ממושכן ביד ישראל או אם היה מוכרו פעם אחרת לנכרי מטלטלין ולא הי' משלם לו הנכרי ודאי לא היה נוטל לעצמו המקח בלתי דינא ודיינא דאף דחייב לו הנכרי ממון מ"מ אינו יכול לגבות לעצמו דמאן שם לך כמ"ש בש"ס ופוסקים ואף בנכרי הרי קיי"ל דגזל נכרי אסור כמו של ישראל ואינו יכול לגבות מדין תורה בעצמו וא"כ אם כאן יקח החמץ לעצמו בלא דינא ודיינא יהיה ניכר מכח דתחלת המכירה הוי רק הערמה ויש לחוש כמ"ש הטו"ז דאסור לתבוע אותו בדיניהם מה"ט עיי"ש כן ה"נ יש לחוש בזה לערמה כי יהי' ניכר שהוי רק לערמה ולכך נראה דילך אצל ב"ד והם ישומו לו חמצו בדמיו שחייב לו הנכרי וכה"ג אף בישראל ואף בלי ערמה יכולין הב"ד להגבותו ואין כאן ערמה הניכרת ואף דבעלמא צריך ליתן ללוה זמן ולהודיע לו היינו דוקא אם יש לחוש שיפדנו הלוה אבל כאן דיש אומדנא דלא ישלם לו הנכרי ואין דעתו נוחה בחמץ כזה כל כה"ג א"צ להודיעו אף בישראל כן וכיון דיחליטו לו הב"ד החמץ ע"פ הדין ברשיון הב"ד אין ניכר בזה הערמה ואין בזה שום מיחוש כנלפע"ד ברור:
1