האלף לך שלמה, אורח חיים רמ״בHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 242
א׳שאלתו דכ"א נותן כח הרשאה לאיזה איש למכור חמצם וכן בני הכפרים עושים כן וחשש דזה לא הוי מכירה דהוי כאומר אמרו וכיון דלא קנה הקרקע לא קנה גם החמץ דהוי כקני את וחמור. תשובה. מ"ש דהוי כקני את וחמור ז"א דהרי בקני את וחמור קיי"ל דקנה מחצה אך זה הוי לו לדמות למ"ש בסי' רט"ז פלוגתת הפוסקים בקונה ב' דברים יחד פליגי הפוסקים אם הוי קנין עיי"ש בטו"ז ובאהע"ז סי' מ"א במקדש ה' נשים והי' בהם ב' אחיות ובהר"ן ואחרונים שם אך כאן אף אם הי' קונה החמץ הוי איסור אם הקרקע לא קנה הנכרי א"כ הוי החמץ ברשות ישראל ובאחריותו דעכ"פ תפיס לי' אזוזי והוי כמשכון בידו גם רוצה בקיומו ולכך ודאי אם לא הי' קונה נכרי הקרקע הוי איסור גמור אבל באמת נראה דקנה הנכרי הקרקע דמה שמדמהו רו"מ לאומר אמרו הוא טעות דשם מצוה לעדים לחתום והוי הציווי ע"י שליח זה ל"מ אבל כאן במכירת חמץ חותם השליח והרי לשליח אומר לחתום וזה ודאי יכול לעשות שליח למכור הקרקע או מטלטלין והן אמת שמבואר במק"ח דחתימת השליח ל"מ אך זה הוי אם אין לשליח כח והרשאת כתיבה אז ל"מ חתימת השליח אבל ביש לשליח הרשאה והוא מוסר כל הרשאות שלו ליד הנכרי וכותב לו שט"מ בשמו שמוכר לו הכל בהרשאת הבעלים אז הוי מכירה מעליא ואין לפקפק עליו ולכך אם כותב בשט"מ שמוכר בהרשאת המוכרים ושיש בידו שטר הרשאה ומוסר לנכרי ההרשאות ודאי אין קפידא ואין לו ענין לאומר אמרו כלל דהתם אומר לשליח שיאמר לעדים שהם יחתמו ובסוגיא דא"א הארכתי ומ"ש לעיל שזה דומה לסי' רט"ז ז"א דהתם מיירי שמכר כולם בסך אחד כלשון הטו"ז שם ולכך ס"ל לקצת דבטל הכל אבל כאן דמוכר הקרקע בסך בפ"ע והחמץ בפ"ע כל מין ודאי אחד אינו מבטל השני ולכ"ע הוי קנין למה דחל הקנין:
1