האלף לך שלמה, אורח חיים רנ״בHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 252
א׳בנדון אחד שהי' לו בחנותו לאקשין עגולים חלולים שעושין בק"ק וויען ושכח למכרם בע"פ ובתוך הפסח נודע לו והלך רו"מ ולקחם להשליכם לנהר. הנה תע"ב ומצוה קעביד וכמ"ש בב"ק דף צ"ג בגזל חמץ ובא אחר ושרפו בפסח פטור שהכל מצווין עליו לבערו ואף שהוא ממי ביצים בודאי יש לחוש שערבב הנכרי גם שמה"ת לא יעשה כן ומי פירות עם מים הוי לכמה פוסקים דאורייתא ועיין בנוב"ק חאו"ח דדעתו דלהסוברים מי פירות עם מים הוי נוקשא דאורייתא גם דעת רש"י הובא בטור סי' תס"ב דמי פירות לבד נמי הוי חמץ ונהי דלא קיי"ל מ"מ בצירוף דעת הנו"ב ובצירוף הסוברים דנוקשא דאורייתא הוי כמה ספקות לאיסורא גם בזה יפה כתב רו"מ דהקמח חמץ גמור בעצמו דדרך ללתות החטין ועיין במג"א סי' תנ"ג ובח"י דבשל כרכים ודאי הוי חמץ לכך יפה עשה רו"מ והוא דין ברור:
1