האלף לך שלמה, אורח חיים רנ״חHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 258
א׳שאלה בחשוד ודאי על כל עברות שבתורה ובימי הפסח נסע הוא ואשתו והשאיר נכרית מוזגת ובמוצאי פסח לקחו בני העיר שמרים לחמץ בו עיסות ונודע ואסר הפת באכילה ולא בהנאה. תשובה. יפה הורה כי מ"ש רו"מ מחמצן של ע"ע שמותר מפני שהם מחליפין ומן הסתם כתב שט"מ ז"א דעיין בח"י דבזה"ז דינם כעוברי להכעיס גם יש בזה קצת הפסד ממון כתיבת שט"מ ומה שצריך אח"כ להוסיף להנכרי כשיחזור ויקנה הימנו גם אף אם מכר לדעתי העיקר כהתב"ש דל"מ המכירה דהוי ערמה וכמ"ש בקנין עולם רק מהני מכח הביטול ורשע כזה ודאי אינו מבטל ואם ביטל הוי כעין סליחה ולא מלבו להיות בג"ד דלא ניחא לי' לכך לא מהני באיש כזה המכירה וגם אף אם מכר אף להחולקים על התב"ש היינו באיש כשר דלא הוי ניכר הערמה מתוכו אבל באיש רשע עובר עברה להכעיס הערמה ניכר מתוכו ועיין בב"ב גבי המוכר שור ונמצא נגחן מוכח משם דין הקונה מה הוא הוי אומדנא על הקני' מה הוא אם כן ה"נ מן המוכר מה הוא ניכר הכונה ובזה ניכר הערמה וזה ודאי ל"מ לכך יפה הורה לאוסרו באכילה. ומה דהתירו בהנאה למכרו לנכרים היות כי הי' הפ"מ יפה הורה כיון דדעת המהרש"ל הובא במג"א סי' תמ"ב דדבר המעמיד בטל ודעת רבינו יעקב הובא במג"א שם דאף בדבר המעמיד לא קניס רק כיון דאינו בעין לכך כדאי הם לסמוך עליהם להתירו בהנאה וגם י"ל דמה דאסרינן דבר המעמיד היינו במה דאוסר עד ס' אבל במה דלא בעינן ס' רק די ברוב גם מעמיד בטל והרי המג"א הביא דרוב הפוסקים ס"ל דחמץ שעעה"פ בטל ברוב לכך י"ל דגם מעמיד בטל גם יש לצרף אם הי' הקונה הנכרי לוקח החמץ תחלה לביתו או לידו ואח"כ משלם הדמים וכמ"ש ביו"ד סי' קל"ב לכך מכל זה יפה התיר בהנאה במקום הפ"מ:
1