האלף לך שלמה, אורח חיים ער״דHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 274
א׳במדינתינו שכיח הוא שנמצא בין החטים מין אחד שהוא קטן כמו חטים והוא רך וכשממעכין אותו יצא ממנו לחלוחית ונקרא בצלים בלשון אשכנז ויש מחמירין בדבר לאסור החטים ההם למצות באמרם שהם מי פירות עם מים וממהר להחמיץ וי"א שהוא דבר חריף ולפענ"ד אינו נראה כן דמטעם מי פירות אין לאסור רק אם בשעת לישה נתערב מי פירות עם מים אבל אם מקודם נתערב בו מ"פ וכבר בשעת לישה נתייבש ואינו בעין אין בזה שום חשש וקצת ראי' מדין זה שאם בררו החטין מאכילת עכבר שאין בכך כלום וכתב בח"י חד טעמא דהוי מ"פ ואין מחמיצין וקשה מה בכך ניחוש שהרוק של העכבר נבלע בהחטה ואח"כ כשהי' נילוש במים יהי' מ"פ עם מים שהרי כבר נבלע בו מ"פ אלא ודאי כיון שכבר אין המ"פ בעין שכבר נבלע בו ונתייבש שוב אינו מחמיץ אף שיבא אח"כ למים וה"ה בהנך בצלים הרי ע"י הטחינה יתערב ויבלע בהקמח ולא יהי' בעין שוב אין חשש אף אם יבא אח"כ למים וכן אין לאסור מכח דהוי דבר חריף דמה בכך הלא עיקר איסור של דבר חריף הוא מכח דהוא חם ומחמם האיסור ולפ"ז נראה דהרי במים שלא לנו שנתערב במים שלנו קיי"ל דבטל וכתב הבאה"ט דדוקא אם נתערב קודם לישה אבל בשעת לישה לא מהני הרי חזינן חילוק דבשעת לישה אינו בטל וקודם לישה בטל והרי עיקר הטעם של מים שלא לנו הוי מכח דהוא חם ומחמם העיסה ואעפ"כ יש חילוק בין קודם לאח"כ וה"ה בדבר חריף י"ל דוקא אם נתערב בשעת לישה אז הוא מחמם העיסה ואינו מועיל בי' ביטול סובל אם נתערב קודם לישה אז הדבר חריף נתבטל בסמ"ך בהקמח ובטל חורפייהו והוי כאלו לא הי' כאן חריף כלל ואינו מזיק אף אם אח"כ בא למים כ"נ להקל בכל ד"ח אם נתערב תוך הקמח מעט דבטל בסמ"ך קודם לישה ואין בו חשש אח"כ ומכ"ש בהנך בצלים שאין ידוע שהם הוי ד"ח דעכ"פ אם יש סמ"ך כנגדן שמותרין החטין וז"ב לדינא.
1
ב׳ושוב עיינתי בסי' תס"ב דבח"י ופר"ח שם והנה הח"י כתב שאף בנתייבש המי פירות תחלה אסור באם בא אח"כ למים וכן כתב בסי' תנ"ג ס"ס כ"ב עיי"ש אך הפר"ח בסי' זה כתב שבנתייבש המי פירות תחלה אין קפידא והביא ראי' מתשובת הרשב"א והרמב"ן מענין אכילת עכבר שכתבתי לעיל ות"ל נתכוונתי לדבריו בזה וכתב הפר"ח ולא כה"ר פרץ שכתב הב"י בסי' תנ"ג והוא הראי' שהביא הח"י בסי' תנ"ג עיי"ש וא"כ נראה דדין זה של הבצלים הנ"ל תלוי במחלוקת הח"י והפר"ח הנ"ל ובשעת הדחק ודאי דראוי לסמוך על הפר"ח בפרט דאין הכרח לומר דזה הוי בכלל מי פירות ודו"ק ובתשובה בשנת תר"ז כתבתי היתר עכ"פ בתתק"ס עייש:
2