האלף לך שלמה, אורח חיים ער״הHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 275
א׳שאלתו בחמץ פקדון שביד ישראל חברו שהדין שימתין עד שעה ה' וימכרנו אם מכרו מקודם מה דינו וכתב שבמק"ח כתב דהוי מכירה דאלו אתי אליהו ויאמר שרו"מ אמר שדין זה תליא בדין המבואר באהע"ז סי' צ' בבעל שמכר נכסי אשתו ואח"כ מתה אשתו. הנה באמת דברי המק"ח נכונין מאד דהרי בר"פ החולץ ס"ל לר"י דחליצת מעוברת הוי חליצה דאמרינן אגלאי מלתא למפרע מ"מ הרי כתבו התוס' שם להקשות מהספקות שנתקדשו דחליצתן חליצה וכתבו שם לתרץ ובנ"י מבואר יותר דשאני ולד דאפשר שהי' מתחלה ראוי להיות בן קיימא ואח"כ נעשה נפל עיי"ש א"כ תינח התם דלאו בלידה תליא מלתא רק בולד תליא מילתא לכך י"ל שפיר אולי תחלה הי' ראוי להיות בן קיימא ואח"כ נעשה נפל אבל בפקדון אין הדבר ברצון הבעלים אם היה דעתו למכרו ז"א מועיל רק תלוי במכירתו ממש אם מכרו או לא וכיון דסוף סוף לא מכרו אגלאי מלתא למפרע שלא הי' עתיד למכרו וחל מכירה הראשונה ולכך אינו דומה למ"ש רו"מ מאהע"ז סי' כ' דשם שייך טעם הנ"י דשמא בעת המכירה היתה ראוי אשתו לחיות חיי כמה רק אח"כ נגזר עלי' מיתה לכך בזה לא אמרינן אגלאי מלתא למפרע כמו התם בחליצת מעוברת וזה נכון וברור. ועוד הי' נ"ל דאף לפ"ד רו"מ מה בכך שהמכירה הראשונה לא חלה מ"מ בהגיע שעה ה' ולא מכרו הבעלים חל אז המכירה והרי הוי כמו מוכר לאחר ל' יום דחל המכירה מכ"ש בו ביום רק על שעה אחת ולכך לא מבעי' אם הי' הקני' בכסף ואג"ק או בחצר דהוי מכירה וחל אח"כ אף דהוי במשיכה ג"כ וי"ל בזה דכלתה קנייתו י"ל דהיינו דוקא אם יחול הקני' אחר יום ויומים אבל לבו ביום אם כי אין ראי' לדבר זכר לדבר הוי מ"ש בזבחים דאין מחוסר זמן לבו ביום כן ה"נ י"ל דלבו ביום לא כלתה קנייתו ובפרט דיש דעות דמהני בכסף לבד לכך נראה דבכל ענין חל המכירה כהמק"ח:
1