האלף לך שלמה, אורח חיים רפ״גHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 283
א׳במ"ש בסימן תנ"ה סעיף ג' דאין לשין במים חמין הנה אם מועיל לחמין צונן מלשון המג"א משמע שתופס בפשיטות כדעת הרמ"א ובח"י כתב להתיר דחזינן שמים שהי' חמין ונצטננו יותר הם צוננין משאר מים עיי"ש ול"נ כדעת הרמ"א וטעם נכון בדבר דאף להסוברים דבמים שלא לנו מועיל צינון בזה לא מהני והיינו כיון דמוכח בש"ס דנראה ונדחה גרע מדיחוי מעיקרא ועיין בסוכה דפשיט ליה דדחוי מעיקרא לא הוי דחוי אצל מצות ונראה ונדחה לא נפשט אם ואולי יש דחוי אצל מצות א"כ ה"נ בשלמא במים שלא לנו דמתחלת שאיבתן אין ראוין הוי דחוי מעיקרא ולא הוי דחוי ובפרט אם נימא דזה נחשב בידו כיון דבידו להשהותו יב"ש לצננן ולכך הוי ראוין אבל בחמין כיון שקודם שהוחמו הוי ראוין וכשהוחמו נדחו לכך שוב הוי נראה ונדחה ושוב אולי יש דחוי אצל מצות לכך אין ראוין עוד למצת מצוה ואף אי נימא דזה נחשב בידו שבידו לצננן מ"מ כיון דדחי' בידים תחלה ל"מ מה שבידו לתקן כמ"ש בחידושי ומצאתי בזבחים דף י"ב בתוס' מוכח ג"כ כן ומכ"ש די"ל כמ"ש בחיבורי דזה לא נחשב בידו לתקן כיון דאין בידו להכשירן לאלתר רק לאח"ז מה לא הוי בידו ולכך הוי תורת דחוי עליו ואין חוזר ונראה ולפ"ז נראה דדוקא למצת מצוה אבל למצת אחרים מהני צונן ובזר הי' נראה להשוות דעת הפוסקים דאותן דס"ל צינון ל"מ מיירי במצת מצוה והפוסקים דס"ל דמהני וכן מלשון הש"ע דדייק הח"י דדוקא אם עדיין הם פושרין אסורין היינו משום דבא לכלול כל המצות אף שאינן של מצוה בזה לא נפסלו רק אם עדיין פושרין אבל מצת שמירה מודים דל"מ צינון. ויוצא דין חדש עוד דדוקא אם לנו כבר המי חמין והיו כבר ראוין לשם מצה ואח"כ הוחמו בזה ל"מ צינון לכ"ע דהוי כנראה ונדחה אבל אם עדיין לא לנו א"כ בשעה שהוחמו בלא"ה לא היו ראוין הוי רק תורת דחוי מעיקרא עלה והוי כאלו לא הוחמו ומהני בהו צינון אף למצת מצוה מיהו י"ל להפוסקי' דס"ל דאיבעיא דעברה ולשה לא קאי אמים שלא לנו וס"ל דיש חילוק ביניהם דמים שלא לנו מותר בדיעבד ולכתחלה ג"כ בשעת הדחק כדס"ל להרא"ם ומים חמין אף בדיעבד ל"מ א"כ עדיין אם הוחמו תורת דחוי עליהם דהוי כדחאן בידים שעד הנה היו מותרין בשעת הדחק ועכשיו בא והוסיף עליהן פסול יותר חמור לכך אף בזה הוי כנראה ונדחה ואינו חוזר ונראה עכ"פ זה נראה ברור להכריע דיש חילוק דבשאר מצות מועיל צינון ובמצת מצוה ל"מ צינון לחמין כנלפענ"ד:
1