האלף לך שלמה, אורח חיים רצ״זHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 297
א׳הח"י בסי' תס"ה כ' באחד שיש לו חולי היבמוטר ותקנתו להניח לו שעורים וכו' דאם הוא סכנה מותר אך אם יכול הוא להחליט יעשה כן דכל כמה דאפשר למעבד בהיתרא עבדינן עיי"ש ולדעתי אין זה מוסכם דלא מיבעיא לדעת הש"ע בסי' שכ"ח בסעיף ח' דאף דאפשר לעשות ע"י נכרים עושין ע"י ישראל וס"ל דשבת הותרה אצל חולה מכ"ש דשאר איסורים הותרו אצל חולה וא"צ להדרא התירא כלל אף גם לדעת שהביא שם הרב בהג"ה דעושין ע"י נכרי וס"ל דשבת דחוי' אצל חולה מ"מ י"ל דהיינו דוקא בשבת דחמיר אבל הכא בחמץ לענין הנאה ובל יראה דאיכא לאו בעלמא ודאי הותרה אצל פ"נ ואין צריך להדרא התירא כלל כנלפענ"ד אך כיון דהח"י ומהר"ש קיידנבור מחמירין יש להחמיר אך היינו היכי דיש כאן מים חמין מיד וא"צ שהי' כלל בדבר אבל היכי דצריך שהי' יותר קצת אם יחליט ודאי אין לשהות בעבור זה וכמ"ש הרמ"א גם בשבת כן עיי"ש לעיל:
1