האלף לך שלמה, אורח חיים ש״בHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 302
א׳אך אח"כ בא לידי מעשה שנמצא בסוף לישת המצות כמה חתיכות עיסה רכה כעין פירורין גדולים וקטנים בזה ודאי הי' נראה להחמיר דיש לחוש אולי נשארו יותר פירורין וכמ"ש בסי' תמ"ז כיון דנפלו בו פת דחיישינן שנשארו בו פירורין ונ"ט בפסח מוכח דאף בספק חיישינן שמא נשארו פירורין וכן בסי' תס"ו חיישינן שמא נתערבו בו פירורין א"כ בזה לא הי' מקום להתיר לפי משמעות הש"ע והפוסקים בפרט דמ"ש הפמ"ג דסמכינן אשאלתות אינו מובן דדוקא ביש עוד צד להקל סמכינן אשאלתות כמ"ש המג"א בס"ס תס"ז ומ"ש דיבש בטל בפסח הלא ע"י הליש' נעש' לח בלח וטרם הליש' כיון דאפש' להפריד האיסור ע"י נפה אם הי' לו הוי כניכר האיסור דלא בטל גם סופו ליתן טעם ע"י הלישה (אך אם הי' לח בלח שוב הי' בטל ק"פ בס' אך יש חשש דנעשה יבש בלח ואינו בטל דחוזר וניעור) אך מחמת שאירע אצל עני וכמעט דאם נאסר לא ישיג ידו לאפות אחרים דנתי דמ"מ יש להקל בזה דהמג"א בסי' תס"ו ותס"ז העלה דאם משתכחי תרי ותלתא שערי ל"ח שהי' שם יותר כיון דהוי דבר דאתי מעלמא א"כ קשה מה"ת ניחוש בסי' תמ"ז שמא נשארו בו פירורין ובסי' תס"ו שמא נתערבו וכו' הן אמת לפמ"ש הח"י סי' תס"ו ואני הסברתיו יותר דהטעם דל"ח התם מכח דאמרינן כיון דהנהו לא נתבקעו אף אינך אף אם ישנן שם לא נתבקעו הוי א"ש דבפירור חמץ ממש לא שייך ולכך חיישינן שמא נשתייר פירור אבל באמת הח"י רק מצד חזקה הוכרח לתרץ כן אבל לולי חזקה הי' משמע דבלא"ה ל"ח לשמא הי' יותר ולא מחזקינן ריעותא ולמה ניחוש כאן שמא הי' פירורין (גם יש לחלק בין פירור קמח שנתלכלך בין פירור פת דקמח אחר שנתייבש חוזר ונידוק היטב ולכך ס"ל להח"י דאינו מועיל ריקוד דהדק היטב ונעשה כשאר קמח אבל פירור פת שנאפה אינו חוזר עוד להיות בקמח ובזה מודה הח"י דמהני ריקוד והנפה וקיל בזה פת מקמח) ולכך נראה דדוקא בפת כיון דדרכו לפרר ושכיח הוא שיפול ממנו פירורין וכן בקמח שנתלחלח ונתייבש דדרכו להתפרר ולהתערב בזה הוי כודאי שנשאר כאן פירורין אבל בעלמא ל"ח ליותר ממה שראינו לפנינו ולא מחזקינן ריעותא ויותר י"ל דאינו דומה דהתם כיון דהפירור ידוע שנתחמץ מכבר והוי חמץ וכן בקמח שנתלחלח מיירי בידוע הזמן שנתלחלח ויש יותר משיעור מיל משעה שנעשה עד הנה ולכך אם יש כאן פירורין בודאי נתחמץ כבר והוי רק ספק אחד שמא יש כאן פירורין או לא לכך חיישינן מספק אבל הכא בנמצא פירורי עיסה בקמח הרי כיון דלא ידענו אימתי נעשה ואימתי נפל א"כ י"ל אולי לא נשאר פירור כאן יותר ממה שראינו את"ל נפל יותר דלמא לא נעשה רק עתה בסמוך ולא שהה עדיין שיעור מיל ולא נתחמץ ואף אלו פירורין הנמצאים אולי לא נתחמצו עדיין ולכך הוי ס"ס ולכך יש להתיר בכה"ג ולפ"ז אם הי' נמצא פירורי לחם ממש אין להתיר כה"ג אם נאפה כבר בלא ריקוד רק בפירורי עיסה נראה להקל ואף זה רק בשעת הדחק לעני וא"א לאפות אחרים ואף זה לא התרתי לצאת י"ח מצוה רק יקח למצות קמח אחר כמ"ש המהר"ם מלובלין הביאו המג"א כנלפענ"ד. שייך לדלעיל: גם י"ל דבקמח שנתלכלך הוי כמו מני' קרב וכל דהוי מני' שפיר מחזקינן ליותר אבל אכתי אין איסור רק בנמצא ג' פירורין אבל בפחות מג' אף במיני' לא מחזקינן ליותר ואם הוי רק ב' ל"ח ליותר ולמה כאן ניחוש יותר:
1