האלף לך שלמה, אורח חיים שי״אHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 311
א׳הפמ"ג בסי' תס"ז במעשה דקאמרנא בקניידליך שנטגנו בשומן העלה דע"י ערוי הרוטב נאסר אח"כ ואין דבריו נכונין איך שייך חימוץ אחר בישול וכיון שכבר נטגן החטה בתוך הקניידליך ומי פירות לבדו אינו מחמיץ איך יתחמץ אח"כ והרי אם הוי בקיאין בחליטה אז ע"י חליטה לבדו לא הי' מתחמץ עוד ולכך נהי דאין אנו בקיאין בחליטה עכ"פ בנתבשל ממש איך יתחמץ אחר בישול ונהי דנימא דאין טיגון כבישול רק כאפי' ויש בישול אחר אפי' היינו רק לדין בישול אבל מ"מ חימוץ לא שייך עוד כיון שכבר נתבשל או נאפה אין חימוץ אחר אפי' ואין לומר דחיישינן שמא נתחמץ מכבר דלמה נחזיק ריעותא ובפרט לפי מה שהעלה הפמ"ג בעצמו דאף ע"י מי פירות אפשר להתבקע א"כ מה"ת נחזיק ריעותא שנתחמץ מקודם בפרט במשהו דרבנן ולכך נראה אם נטגן בשומן לבד אף שנתבשל אח"כ במים ממש אין לחוש לכך כלל ומותר המאכל בלי פקפוק אף אם רואים בי' סימן ביקוע יתכן שממי פירות ושומן נתבקע וז"ב ונכון דלא כהפמ"ג בזה:
1