האלף לך שלמה, אורח חיים שט״וHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 315
א׳נשאלתי במעיין היוצא מההר והולך ונמשך למרחוק ועשו באיזה מקום סביב מחיצה של נסרים דקים ונמוכים לעכב קצת הלוך המים שיהי' בידם לשאוב שם ואעפ"כ אינו עומד שם רק כמו רגע שוטף ויוצא גם מתוך הנסרים שיש בו נקבים והפסקות וגם מלמעלה יוצא כמו כן ופעם נמצא בתוך מחיצות הללו חמץ בפסח אם מותר לשאוב מהמים הזה בפסח והשבתי להיתר מטעם המבואר בתשובתי לה"פ (בחבורי משנת תקפ"ט דף ל"ט ע"ב) דלא שייך כבוש בזה רק אם המים הללו עומדים שם כל מעת לעת אבל אם הללו הולכין והללו באים וכל פעם נתהוו מים חדשים או נתוסף עליהם לא שייך בזה כבוש כיון דנצטנן הרתיחה וכעת אבאר יותר דאינו דומה לבשר הנשרה במים מעל"ע שכתבו האחרונים דאפי' שפכו אלו ונתן אחרים נחשב כבוש היינו דשם מיירי רק לענין לאסור הבשר עצמו להיות הוא כמבושל בזה כיון שסוף סוף הוא נכבש יום שלם גם התם עיקר האיסור מה שנתבלבל טעם החתיכה בפנים לכך ע"י כבוש כזה נמי מתבלבל הטעם ופירש ממקום למקום אבל לענין להיות הטעם יוצא להיות גם המים נאסרין בזה בעינן שיהי' המים עצמן כל מעל"ע אז נעשה הנכבש חם כ"כ שיהי' בו כח להפליט אבל אם לא הי' המים הללו כל מעל"ע לא נעשה חם שיהי' מפליט ומבליע ובפרט בחם לתוך צונן נמי ליכא איסור ואינו פולט בזה ואינו אוסר רק כדי קליפה ובמקום דא"א לקלוף מותר לגמרי לכמה פוסקים וא"כ מה שהמים נאסרים כאן היינו מכח דע"י כבוש אמרינן ששניהם נעשו חמין החמץ והמים והוי כחם לתוך חם וא"כ בעינן שיהיו המים עצמן כל מעל"ע אז נחשבו אף הם חמין והוי חם לתוך חם מה שאין כן בלא הי' המים הללו כל מעל"ע נהי דהחמץ נעשה חם עכ"פ המים הם צוננין והוי כחם לתוך צונן דמותר היכא דא"א לקלוף ולכך אין בזה חשש ספק כבוש וכיון שבלא"ה כתבנו מכבר דכיון דמשהו דרבנן הוי בזה ספק דרבנן להקל ומה שמחמיר בזה המג"א היינו מכח כיון דמצד אחר בא לו שהוא דרבנן לא אמרינן ספק דרבנן ולהקל וכיון דשם קיי"ל בהפסד מרובה דמותר בלא נודע או במקום סעודת מצוה וכיון דכאן לא נודע עד אחר שנעשה דרבנן יש לצרף בזה הך דעה וכדאי הוא סברתנו לסמוך עליו בזה וז"ב ונכון וגם בענין חשש שמא נשאר בו פירור נראה דאין לחוש בכה"ג דנהי דבפת שנפל ליין חיישינן שמא נשאר שם פירור היינו כיון דעכ"פ יין זה הי' בו פת תחלה שהרי לכאורה לא הי' ראוי לחוש לספק רק לאוקמא בחזקת היתר דכל דבר מוקמינן לי' בחזקת היתר רק מה דחיישינן בזה היינו כיון דעכ"פ אתרע חזקתו דתחלה לא הי' בו פת וכעת נמצא בו פת וכעין שכתב התב"ש בסי' כ"ט עיי"ש ולכך ה"נ לא מוקמינן לי' אחזקת היתר מכח דאיתרע חזקתו אבל כאן כיון דבכל פעם באין מים אחרים א"כ המים הללו לא איתרע כלל דלא נמצא בהם פת ולכך שוב מוקמינן לי' אחזקה דמעיקרא שיצא מן המעיין ולא הי' בו משהו חמץ ולא חיישינן לספק משהו בכה"ג כיון דהמים הללו לא איתרע כלל ולכך נראה דאין בזה מיחוש מיהו לכתחלה כיון דאפשר בסינון יסננו ואם בשלו בלא סינון ג"כ כשר בדיעבד וכיון דמשהו דרבנן יש להקל כה"ג. גם בלא"ה אף בבשר הפמ"ג מתיר במים אחרים ובסי' כ"ה מתיר אף בשאר כבוש בנשפך זה ונתן אחר עיי"ש מכ"ש בזה ודוק:
1