האלף לך שלמה, אורח חיים של״בHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 332

א׳מה שנסתפק להסוברים דקיי"ל ביו"ט כר"י ובשבת כר"ש אם חל יו"ט בשבת מה דינו וכתב שלא מצא גילוי לדין זה. תשובה. לדעתי נראה דאסור לא מבעיא לשיטת הבעה"מ פ"ק דביצה דאף המקילין בשבת היינו רק במה דלא שייך איסורו ביו"ט רק בשבת אבל במה דאסור ביו"ט מכח מוקצה אסור גם בשבת ודאי אין מקום לספקו רק גם להסוברים להיפוך דבכל ענין בשבת שרי מ"מ היינו רק אם הוי שבת בפ"ע ויו"ט בפ"ע אז כיון דלא נזדמנו יחד ליכא חשש אתי לזלזולי בשבת אבל אם נזדמנו שבת ויו"ט יחד כיון דביו"ט אסרו מוקצה וא"כ שאול ישאלו למה היום נמי יו"ט ומותר ונשיב להם דהיום שבת א"כ יראו ששבת קיל מיו"ט ואתי לזלזולי בשבת לכך בודאי אסור גם בשבת וכעין שכתב המג"א סי' קפ"ד היכא דהוי ספק דאורייתא ודרבנן ביחד דהוי חשש אתי לזלזולי בדרבנן וה"ה נמי בזה. והנה כדמות ראי' לא מצאתי אך מ"מ קצת הוכחה נראה ממה דאמרינן בפ"ק דביצה דף ב' גבי שבת דסתם לו תנא כר"ש וכו' וקשה למה קמ"ל התנא בשבת לבד הו"ל לאשמעינן רבותא יתירא דאפי' בשבת שחל בו יו"ט מחתכין את הדלועים וכו' ולסתום גם בזה כר"ש מוכח דדוקא בשבת דעלמא מותר כר"ש ולא בשבת שחל בו יו"ט ולהיפוך לא תקשה לן למה סתם לן התנא ביו"ט כר"י ולא קמ"ל ביו"ט שחל בשבת זה לא קשה די"ל דזה הוי ק"ו דמה יו"ט דעלמא אסור מכ"ש בשבת שחל בו יו"ט דאסור דלא ליתי לזלזולי בשבת וגם הוי בו ב' קדושות דאסור אבל אם הוי מותר ביו"ט שחל בשבת הו"ל לאשמעינן דגם בשבת שחל בו יו"ט מותר ומוכח דבזה נמי אסור רק בשבת דעלמא מותר ויובן יותר דהרי עיקר טעמא מה דאמרינן בש"ס דבשבת לא גזרו מוקצה הוא כדמפורש בש"ס דשבת דחמיר לא אתי לזלזולי בי' וא"כ אם ביו"ט שחל בשבת נמי יהי' מותר אתי לזלזולי בי' יותר לכך ודאי דאסור. ובזה י"ל מה שהקשו התוס' שם בביצה דף ב' ע"ב ד"ה גבי שבת דסתם לן תנא כר"ש שהקשו דהא סתם נמי כר"י דתנא שם מטלטלין נר חדש אבל לא ישן וכו' ולפי הנ"ל א"ש דמזה אין ראי' ולא נחשב סתמא דדלמא מיירי ביו"ט שחל בשבת וקמ"ל דזה אסור ור"ש עצמו מתיר ודאי גם בזה דהרי ביו"ט דעלמא נמי מתיר ולכך מסתמא זה אין ראי' אבל מה דסתם להיתר בשבת דעלמא זה ודאי הוי סתמא מעליא וא"ש ואל תתמה על מ"ש די"ל דהך סתמא דמטלטלין נ"ח אבל לא ישן דמיירי בשבת שחל בו יו"ט דכה"ג מצינו בפ"ב דשבת דף כ"ד גבי ולא בשמן שרפה דתנא סתם ומוקי לה ר"ח שם ביו"ט שחל בע"ש עיי"ש אף דתנא סתמא כן י"ל בזה דעכ"פ סתמא לא נחשב כיון דאפשר לפרשו כן ודוק: