האלף לך שלמה, אורח חיים שס״דHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 364
א׳שא' על מי שרוצה לסכך הסוכה כעין מחצלת ונעשה לסיכוך רק שרוצה לצבוע עוד במיני צבע ויופי והידור אם מותר לעשות כן או אפשר דהצבע הוי שינוי ואינו פסולת גורן ויקב. תשובה. לדעתי אין בזה חשש כלל כי בשינוי גופו יש פלוגתא בש"ס אם שינוי קונה או לא ויש תנאים דס"ל דשינוי אינו קונה ולזה נראה דאף להסוברים דשינוי קונה היינו בדבר דהוי איסורו מבחוץ כגון לענין גזל דהדבר תלוי בבעלים ולא באיסור גופו או באתנן דדרשינן הם ולא שינוייהם דהוי נמי איסורו מצד ד"א ולא מגופו וכן בנעבד במס' ע"ז וגם שם מבעיא לי' אם יש שינוי בנעבד או לא וא"כ אף את"ל דיש שינוי היינו דאינו איסורו גופו אבל היכא דהדבר בגופו ודאי אין שינוי מועיל להשתנות הגוף ולמעט בפלוגתא עדיף ועיין בהרא"ש הובא במג"א סי' רט"ז מ"ש גבי נבלה שנשתנה לדבש דהרא"ש אוסר ומוכח דלא מהני שינוי ואף לר' יונה התם שאני דהוי באיסור אחר גרם לו מה שנתנבלה גם התם האיסור בחיות תליא מלתא וזה אינו שייך בדבש וכעין שכתבו הפוסקים חילוק זה בולד טרפה דכשר אבל בפסולת גורן ויקב דהוי דבר התלוי בגופו ולאו שמא גרם רק כל מה דהוי פסולת גורן ויקב מותר לכסות בו לא מהני בו שינוי לומר דהוי שינוי הגוף ויצא מכלל פסולת גורן ויקב ובפרט ע"י צביעה די"ל דזה לא הוי שינוי גמור כיון דהוי רק צבע בעלמא והרי אפשר לומר דחזותא לאו מלתא הוא עיין בב"ק ק"א ויש ליישב בזה קו' תוס' ע"ז ז' שהקשו דר"י אדר"י ועיין בש"ך חו"מ סי' ש"ו שהביאם ולפמ"ש לק"מ די"ל דוקא בצבע ס"ל לר"י שינוי אינו קונה דצבע אינו שינוי ממש די"ל חזותא לאו מלתא הוא והרי אפי' גבי מקוה דנפסל בשינוי מראה מ"מ מי הצבע אינו פוסל ולא נחשב שינוי ועיין בב"י סי' רמ"ו בשם הר"ש דכתב הטעם דצבע לית בי' מששא עיי"ש הרי דצבע לא נקרא שינוי וי"ל דוקא בזה לא הוי שינוי לר"י ועכ"פ כאן בסכך לא הוי שינוי הן אמת דבמקוה פוסל שינוי מראה אך לא כל השינוי פוסל דהרי מי צבע אינו פוסל ובמעיין לא נפסל שינוי מראה ובע"כ שינוי המראה אינו משנה הגוף לגמרי ובע"כ גזה"כ הוא גם אף אם התם פוסל שינוי מראה י"ל התם בתואר גופו תליא מלתא דבעינן מים וכל דנשתנה מראי' ליין הוי כיין ואינו מים אבל בסכך אין הדבר בגופו רק בפסולת גורן ויקב לכך נראה ברור דאין שינוי פוסל בזה ואפשר דזה החילוק בין מים למעין והראב"ד נדחק בזה עיין בב"י. ולפי הנ"ל י"ל כך מעין אינו נקרא ע"ש עצמו רק ע"ש מקומו ולכך יהי' מה שיהי' מעיין הוא אבל שאר מים הוי שם עצמו גרם להם לכך פוסל שינוי מראה מיהו חשש אחר הי' די"ל דהצבע הוי כסכך פסול והוי כב' סככים כיון דהצבע מפסיק בין הסכך כשר לבין היושב והוי כפורס עליו סדין אם נימא דחזותא מלתא היא. מיהו שבתי וראיתי שזה אינו דבפירס סדין גופה לנאותה כשר א"כ מכ"ש כאן דהוי לנאותה דאין בזה חשש סכך פסול ושינוי לא הוי לכך מותרת היא בלי חשש ופקפוק. [ובזה עמדתי על לשון הש"ס דנתן טעם דלכך מי צבע אינו פוסל מכח דהתם מיא דציבעא אקרי הכא חמרי מזיגי כו' ומה בכך סוף סוף נשתנה המראה אך הכונה עפמ"ש התוס' והובא בש"ך והגהת רמ"א דשינוי מראה לא נקרא רק אם נשתנה השם מחמת המעשה וא"כ ה"נ במי צבע כיון דעדיין נקרא מים לא נשתנה השם מחמת המראה ואין זה שינוי מעשה אבל ביין כיון דנקרא חמרא מזיגא א"כ נשתנה השם מחמת המראה לכך הוי שינוי מעשה וא"כ ה"נ בסכך אף דנצבע מ"מ לא הוי שינוי השם בזה ומ"מ נקרא כמעיקרא פסולת גורן ויקב לכך אין זה שינוי ולכך לא מוכיח הש"ס דחזותא לאו מלתא ממה דמי צבע אינו פוסל המקוה אפילו נשתנה מראהו דחקירה אם חזותא מלתא הוי לענין גוף החזותא הוי ממש וא"כ אין מזה ראי' די"ל גוף החזותא נחשב ממש מ"מ מה בכך הרי יש כאן שיעור מקוה מים לבד המי צבע מה אמרת שיהי' נחשב שינוי גוף המים כאלו נשתנה לד"א בתורת שינוי א"א לבוא כיון דלא נשתנה השם מחמת השינוי ועדיין מי צבע נקרא. ועוד הי' נראה ראיה דשינוי לא מבטל לגוף הדבר מכמות שהי' ממה שדברו האחרונים בשע"ת אם מותר לצבוע הלולב. או הוי חציצה ולמה לא פסלוהו בלא"ה דאם צבעוהו הרי נשתנה ואינו כפת תמרים ובע"כ דשינוי לא מהני לשינוי הגוף רק לשינוי בעלים הבא מעלמא כמ"ש לעיל אך יש לדחות די"ל דלעולם צביעה דנצבע בתואר שלא הי' כן בתולדתו י"ל מוציאו מידי מהות גופו רק הם מיירי אם צבעו ירוק שהי' הלבין תחלה ובזה י"ל כיון דבתולדתו הי' ירוק רק דאח"כ הלבין א"כ עתה כשצבעו להיות ירוק כמו שהי' אין זה שינוי. אך יש להביא ראיה מסוכה ל"א גבי אוונכרי דפריך ולקני' בשינוי מעשה וקשה לפי הס"ד דהאגוד הוי שינוי מעשה א"כ לפסול מכח דאינו כפ"ת כיון דהאגוד עם מיניו ביחד אינו בתולדה ובפרט דזה הוי ממ"נ אם נחשב שינוי א"כ אינו כפ"ת ואם לא נחשב שינוי מעשה א"כ הוא גזול ואם נאמר דגלתה התורה דשינוי באגד לא משנה בזה א"כ לא מהני נמי להוציא מידי גזל מכח ממ"נ בע"כ מוכח כמ"ש דאינו דומה שינוי בעלים לשינוי הגוף דלהוציאו מידי בעלים מהני שינוי ולא להוציאו מידי מהותו בעצמותו וא"ש.]
1