האלף לך שלמה, אורח חיים שס״חHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 368
א׳כתב המג"א בסי' תר"ל עמ"ש בש"ע סעיף י"א עושין מבע"ח דופן לסוכה וכו' דבעינן שיגדור אותה בין רגליו. ואמת כן הוא בש"ס דף כ"ג אך לדינא אינו מוכרח דהמהרש"א הקשה דלמה פריך הש"ס כן דוקא לר"מ ולא לר"י דמפורש בברייתא דמכשיר ונדחק ליישב. ונראה די"ל דעל ר"י לק"מ דעוקר פרכת הש"ס דפריך והאיכא רווחא דביני ביני היינו ממה דקיי"ל כל מחיצה שהגדיים בוקעין בה אינה מחיצה ולפ"ז י"ל דהיינו דוקא מחיצה דעלמא שאין תורת אהל עליו ואף שם מחיצה לא הוי עליו רק עתה בא ליתן עליו שם מחיצה בזה כיון דהגדיים בוקעין בה מבטלי מחיצה אבל בבע"ח כיון דהוי תורת אהל עליו כדס"ל לר"י בר"פ דלא הי' מביאין דלתות אלא שוורים וא"כ השוורים נחשבין בעצמן לאהל ולכך כיון דהוי שם חשיבות אהל עליו אף דהגדיים בוקעין בו לא מבטלי מחיצתא וכעין דאמרינן לעיל לא אתי אהל עראי ומבטל אהל קבע כן י"ל דלא אתי גדיים ומבטלי אהל עראי וכיון דתורת אהל אף דהגדיים בוקעין תחתיו הוי מחיצה ועיין כיוצא בזה בתוד"ה והרי דלתות שכתבו די"ל דבע"ח חשיבי טפי והוי אהל אף דאין דרך אהל בכך משא"כ דלתות לא מהני מכח דאין דרך אהל בכך וא"כ י"ל ה"נ בזה נהי דבעלמא היכא דהגדיים בוקעין בו אינו מחיצה בבע"ח י"ל דהוי מחיצה ולק"מ והאיכא רווחא רק דפריך לר"מ י"ל כיון דת"ק דר"י ס"ל דהי' מביאין דלתות ולא סמכינן על שוורים לחוד הרי דהוא ס"ל דבע"ח לא חשיבי אהל וס"ל דלתות עדיף משוורים וא"כ לדידי' אם מחיצה שהגדיים בוקעין בה אינה מחיצה מכ"ש בע"ח דלא הוי מחיצה וכיון דת"ק דר"י תמיד הוא ר"מ ובנדרים פרק בתרא פריך דר"מ אדר"מ מכח זה עיי"ש וא"כ ר"מ הוא דס"ל דשוורים לא הוי אהל לכך פריך שפיר והאיכא רווחא מיהו בזה לא הונח לי דאכתי קשה נימא דזה פלוגתא דר"מ ור"י דר"מ לשיטתו דס"ל דלא הוי שוורים אהל ודלתות עדיפי לכך ס"ל דאין עושין מבהמה דופן מכח דאיכא רווחא דביני ביני ור"י ס"ל דשוורים הוי אהל ולא אתי גדיים ומבטלי מחיצתא לכך מכשיר ולמה לי למימר דפליגי בע"א לכך נראה הכונה כך עפמ"ש התוס' בנדה כ"ז ע"ב ד"ה משום ביטול ברוב דאף דטומאה לא בטלי מ"מ היכי דבעינן חשיבות ומת שלם בזה ע"י ביטול ברוב בטל חשיבותי' א"כ י"ל ה"נ בזה בשלמא לר"י דלא חייש למלתא דל"ש כלל ולא חייש אף לשמא תברח ממילא ס"ל נהי דבשאר מחיצה אתי גדיים ומבטלי מחיצתא בבע"ח לא בטלי אבל לר"מ כיון דהוא חייש לשמא תברח נהי דלמיתה ל"ח עכ"פ כיון דאפשר לומר שימות כבר בטל חשיבותי' ושוב קשה דהוי מחיצה שהגדיים בוקעין בו ובפרט בשלמא לר"י דלא חייש לשמא תברח והוי אפשר לעשות ממנו מחיצה בלי קשירה א"כ שפיר י"ל דבע"ח חשיבי ואף דהגדיים בוקעין בה הוי מחיצה אבל לר"מ כיון דחייש שמא תברח א"כ אין עליו דין מחיצה רק אם קשורה וא"כ אם ע"י הקשירה נעשה מחיצה שוב לא עדיף מן הקשירה גופו ואין עליו עוד תורת בע"ח ולכך פריך והאיכא רווחא וכו' ולפ"ז לדידן דקיי"ל כר"י דלא חיישינן לשמא תברח ולא לשמא תמות כמ"ש המג"א בשם היראים לא בעינן שתהי' גדור ביני ביני לכך השמיטו זה הרמב"ם והפוסקים:
1