האלף לך שלמה, אורח חיים שע״בHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 372
א׳ע"ד אשר נסתפק באם אחד נותן לולבו לאחר במתנה והנוטל אוחזו בידו והנותן מחזיק בו למעלה אם יצא בו המקבל. נראה דלא יצא בו מתרי טעמי אחד דביום א' בעינן קנין וכל עוד שלא נטלו לגמרי המקבל והנותן אחזו בידו עדיין לא נחשב קנין וזה תליא בדין אם יכול לנתקו ולהביאו אצלו כמ"ש בחו"מ סי' קצ"ה רק אף גם אם הי' תחלה כולו בידו רק בשעת קיום המצוה אחז בו הנותן הוא או אחר נמי לא יצא והדבר פשוט ממ"ש בשבת צ"א בפלוגתא דעשאוהו שנים עיי"ש ואנן קיי"ל בזה יכול וזה יכול ועשאוהו ב' פטורין וזה א"י וזה א"י עשאוהו שנים חייב כ"א חטאת וזה יכול וזה א"י היכול חייב והשני פטור דהוי מסייע ואין בו ממש א"כ ה"נ אם כ"א החזיק בענין שמידו לבדו בלתי אחיזת חברו נמי לא הי' נופל בידו אז נחשב שנים שעשאוהו ואנן בעינן ולקחתם שיהי' לקיחה לכ"א ואחד ולא בשנים יחד ואם המחזיק בו למעלה לא הי' תופסו בחזקה בענין שלולי החזקת המקבל הי' נופל מידו אז יצא בו המקבל דהוי זה יכול וזה א"י והוי מסייע ואין בו ממש ויצא בו המקבל ולא מבעיא ביום א' דלא יצא בו דבעינן לקיחה תמה רק אף גם ביום שני דל"ב לקיחה תמה מ"מ בעינן שיהי' הנוטל אחד ולא ב' גם בעינן שיהי' רובו קיים ולא חתיכת אתרוג כמ"ש האחרונים ולכך אם מחזיקין שנים לא יצא כלל. [שנית להנ"ל הנה מ"ש דמנ"ל דולקחתם שתהא לקיחה לכאו"א הכונה שלא יקחו שנים יחד דלמא הכונה שאין אחד מוציא חברו. ז"א חדא דא"כ מנ"ל דאתרוג השותפין פסול מלכם דלמא התורה לא ממעט רק שאול וגזול דאינו שלו כלל אבל של שותפין יוצא ובע"כ הך ולקחתם הכונה שיהי' לקיחה לכאו"א ולא שיקחוהו שנים וע"ז קאי לכל דלכאו"א יהי' לכם ולא של שנים וא"כ אינו לקיחה לכאו"א. ועוד מסברא ממילא מוכח כן דאם הי' מועיל בלקיחת שנים יחד הי' מהני נמי שאחד יוציא חברו דהוא גופו קשיא למה לא יצא בשליחות חברו הא קיי"ל דשלוחו כמותו בכל מקום ולמה כאן לא יהי' כן אך בע"כ הטעם במה דקיי"ל שלוחו כמותו היינו דנחשב כאלו עשאו גם המשלח מ"מ נחשב כאלו השליח ג"כ עשאו כיון דהוא עשהו רק דנחשב כאלו עשאוהו ב' ובמה דמהני עשאוהו שנים מהני גם שליחות אבל במה דעשיית שנים לא מהני לכן לא מהני גם שליחות ומה דבענין אשלד"ע מכח ב' כתובים ולא אמרינן בלא"ה דהוי כב' שעשאוהו י"ל דבאמת א"צ למעט רק בזה א"י וזה א"י ובזה יכול וזה יכול בלא"ה פטורין ולפ"ז י"ל דמה שרבתה התורה בטביחה ומעילה דיש שלד"ע היינו בזה א"י וזה א"י אבל בזה יכול וזה יכול י"ל גם בזה פטור המשלח ויש ליישב בזה גם דברי הסמ"ע בחו"מ סי' צ"ב ואכ"מ. גם י"ל דלכך בעינן קרא באשלד"ע די"ל כיון דריבתה התורה דשלוחו כמותו הרי דרבתה התורה בשליחות אף בזה יכול וזה יכול נחשב כאלו עשה כולו לכן צריך למעט דאשלד"ע ומ"מ באתרוג אם הי' מהני לקיחת שנים הי' ראוי שיועיל שליחות ג"כ ובע"כ מדלא מהני שליחות לא מהני לקיחת ב' יחד וזה תלוי בזה. ומ"ש דאיך אפשר שיועיל לקיחת ב' הרי הוי אתרוג השותפין. לא דק דמ"מ הרי אין גוף האתרוג של השני כלל ואתרוג השותפין היינו אם גוף האתרוג של שנים אף שהלוקחו רק אחד ואחיזת שני היינו אף אם הי' האתרוג רק של אחד והמה ענינים נפרדים:]
1