האלף לך שלמה, אורח חיים שע״חHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 378
א׳בדין אם הדליק הנ"ח במקום שהרוח שולט הוכחתי מסוכה כ"ג דיוצא בו ממ"ש בגמ' ר"ג סבר סוכה דירת קבע וכו' לכאורה הוי מצי למימר דפליגי בע"א אם בעינן סוכה הראוי לשבעה או לא דר"ג סבר דבעינן סוכה הראוי לשבעה לכך פוסל כיון דאינה יכולה לעמוד ברוח מצוי' דשם אינה ראוי' לשבעה ור"ע ס"ל דלא בעינן סוכה הראוי' לשבעה לכך מכשיר ובזה הוי מדויק הלשון שאמר ר"ג לר"ע היכן סוכתך וכי ח"ו הוי כוונתו לקנטר רק כוונתו הי' כיון דהיכן סוכתך א"כ לא היתה ראוי' לשבעה מיהו מה דלא קאמר כן א"ש כיון דבזה לא מצינו פלוגתא דמשמע דכ"ע ס"ל דבעינן ראוי' לשבעה לא רצה לעשות פלוגתא חדשה בזה רק דזה קשה למה מכשיר ר"ע הרי אינה ראוי' לשבעה ובע"כ צ"ל דדוקא אם הסוכה מחמת עצמה אינה ראוי' לשבעה רק דבר אחר גרם לה דהרוח הפילה מ"מ נחשבת ראוי' לשבעה ומזה למדתי בעזה"י בדין אם כיסה הדם במקום דהרוח עומד להגלות או בנ"ח אם הדליקם במקום הרוח שדעת התב"ש דלא הוי כיסוי ודעת הא"ר בנ"ח דאינו יוצא בו ולפי הנ"ל מוכח להיפוך כל דבפני עצמו הוי ראוי להיות נשאר כך רק דבר אחר גורם לו להתבטל אזלינן בתר השתא ונחשב רק דבר בר קיימא כאלו הי' כך תמיד וז"ב:
1