האלף לך שלמה, אורח חיים שע״זHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 377
א׳הנה בדין מי שהתחיל להדביק נרות של שעוה בכותל ואח"כ בא לידו שמן זית אם מחויב להתחיל מחדש בשמן זית ולמשוך ידו מן השעוה או לא והאריכו בזה השבו"י והח"צ ולכאורה הי' נראה להוכיח כהשבו"י מן התוס' פ"ב דשבת ד"ה דאיבעיא לן הדלקה עושה מצוה או הנחה שכתבו הנ"מ לאם הדליקה חש"ו או הניחה וכו' ולמה לא כתבו דנ"מ אם הדליק בשאר שמנים ועדיין לא הניח ואח"כ מצא שמן זית אם נימא הדלקה עושה מצוה א"כ הרי כבר הדליק ואינו חייב לחזור ולהדליק בשמן זית ואם נימא הנחה עושה מצוה א"כ כשלא הניח עדיין לא קיים המצוה והוי כמו לדידן בהדביק ולא הדליק ומחויב לחזור ולהדליק בשמן זית אלא ודאי דאינו מחויב למשוך ידו ולחזור ולהדליק אף דהנחה עושה מצוה ועדיין לא הניח וא"כ ה"ה לדידן אם הדביק ועדיין לא הדליק נמי אינו מחויב למשוך ידו לשמן זית. מיהו יש לדחות ראי' זו דבשלמא אם כבר הדליק כיון דכבר בירך עלה מקודם א"כ נהי דבאותו נר גופו לא הוי הדלקה הפסק כיון דהוי צורך הנחה מ"מ אם ימשוך ידו מזה הנר וידליק נר אחר יצטרך ברכה אחרת וא"כ למפרע יהי' ברכה ראשונה לבטלה לכך בזה ודאי אינו מחויב למשוך ידו למצוה מן המובחר לגרום ברכה שא"צ למפרע משא"כ לדידן בהדביק ולא הדליק שלא בירך עדיין י"ל שפיר דמכח מצוה מן המובחר ימשוך ידו וידליק שמן זית ולפ"ז הי' נראה לנו דאף להח"ץ שמוכיח שימשוך ידו מן הנרות וידליק בשמן היינו רק אם הדביקן בכותל ועדיין לא בירך אבל אם כבר בירך עליהן אף שלא התחיל להדליק אז לא ימשוך ידו מהם להדליק בשמן זית רק ידליק אלו שבירך עליהן. והנה אם כוונת פלפול הגאונים הנ"ל אם רשאי להיות נמשך מן הנרות של שעוה לשמן זית דהוי מצוה מן המובחר או יהי' אסור מכח דאין מעבירין על המצות. הנה זה א"צ לפנים כי מפורש בש"ס מגלה וב"ב דלא לסתור בי כנישתא עד דבני ב"כ אחריני ומפורש הטעם משום פשיעותא או צלויי משמע הא לא"ה הי' מותר לסתור בה"כ ישינה לבנות חדשה א"כ מוכח דמותר לבטל מצוה הישינה בשביל לעשות מצוה מן המובחר לבנות חדשה ואם אין כוונתם לחקור אם מותר למשוך ידו לשמן זית כי פשיטא הוא דמותר רק כוונתם לחקור אם מחויב להיות מושך ידו או לא. הנה בזה נפל לי' ראיות הח"ץ ממתירין מבגד לבגד ופרש"י מבגד ישן לבגד חדש ומה ראי' התם הוי רק רשות שאם ירצה יכול לעשות כן לאפוקי מאידך מ"ד דס"ל דאסור להתיר מבגד לבגד ועל רשות לא צריך ראי' מזה ומפרש"י דמוכח כן מן הש"ס עצמו בדין בהכ"נ הנ"ל ולחיוב להיות מחויב להיות מושך ידו מן הנרות לשמן זה אין לו הכרח כלל מדין מתירין מבגד לבגד דשם לא הוי חייב רק רשות וצ"ע להבין דברי הח"ץ בזה:
1