האלף לך שלמה, אורח חיים פ״בHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 82
א׳הנה בדין אם מותר למכור ס"ת לנכרי או לשרי המדינה ראיתי לאחד בחבורו שהתיר ואינו כדאי להזכיר שמו על שפתי וישתקע הדבר ולא יהי' נאמר למסור קדושה למק"ט ואחז"ל בריב"ח שכשנכנס אל המטרונה חלץ תפילין ברחוק ד"א כשיצא אמר לתלמידיו במה חשדתוני ואמרו אמרת אל יכנסו דברי קדושה למק"ט ואם זה הוי רק שעה חדא ואל ראשו מכ"ש למכור לנכרים להעמידה עולמית וס"ת כולה דחמורה מתפילין וגם הרי אסרו להשתמש בנ"ח (מאבוהון דכולהו דם) שלא יהיו מצות בזויות עליו וח"א משום בזוי מצוה וח"א משום אכחושי מצוה והנה בכאן נצטמד יחד דאין לך ביזוי מצוה יותר מזה וגם הוי אכחושי מצוה דהרי ביד ישראל יקראו בו ושם יהי' דרך גניזה מונח בקרן זוית והנה כל דהוי הורדה מקדושה אסור לשנות מכ"ש בזה דאין לך הורדה יותר מזה שיצא מיד ישראל שקורין בו כפעם בפעם ליד נכרי והרי הרמ"א כתב בסי' קנ"ג סעיף י"א ודוקא בדרך שמורידין מגדולתן אבל מותר להשאיל ס"ת אפי' מרבים ליחיד וכו' והנה מדכתב להשאיל משמע דוקא לפי שעה אבל למכור מרבים ליחיד דהוי עולמית שפיר הוי הורדה מקדושה ועיין מג"א סי' קנ"ג ס"ק א' שנסתפק אם מותר לעשות בה"כ מבהמ"ד של יחיד וע"כ לא נסתפק רק כיון דיש לו מעלה דהוי בהמ"ד דקדושתו חמורה מבה"כ אבל לבה"כ של יחיד ודאי אסור דהוי הורדה מרבים ליחיד מכ"ש למכור ס"ת לנכרי דהוי הורדה מקדושה ואסור לעשות כן והעושה עתיד ליתן את הדין על עלבון התורה והנה המחבר הזה התיר לכהן לטמאות למת כשאין לו קוברים רק נכרי כי הוי לו בזיון להיות נקבר ע"י נכרי (ג"ז שקר כמ"ש בתשו' טוטו"ד) וס"ת התיר למכור לנכרים ולא נחשב בזיון הביטו וראו מה הוי יותר בזיון אם קבורה ע"י נכרי אם להיות הס"ת ביד נכרים ועל מי יש לחוש יותר לבזיון אם לבזוי התורה אם לבזוי המת ולכך אוי לזמנינו מה שעלתה בזמנינו למחברי זמנינו ועלינו יערה רוח הבורא:
1