האלף לך שלמה, אורח חיים פ״חHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 88
א׳מה שנסתפק אם אכל מעט וספק אם הי' בו כשיעור או לא ואח"כ אכל ברי' דהוי ספק אם מברך עליו ברכה אחרונה אם זה נחשב לס"ס דבתר גברא אזלינן או בתר אכילות ובכל אכילה הוי רק ספק אחד גם נסתפק אי נימא כיון דנפטר תחלה מברכה הוי כודאי ואינו מצטרף אח"כ לס"ס. הנה הדבר פשוט כמ"ש דבתר גברא אזלינן דהרי אין הספק רק אם הוא חייב לברך או לא ובו הוי ס"ס גם זה פשוט דספק דרבנן לקולא אינו כודאי רק ספק אף לפי דעת החינוך דמה דסד"ר לקולא ולא אמרינן הרי חייב מלא תסור מכח דרבנן לא גזרו על הספק מ"מ הם לא גזרו רק כשיהי' ספק אחד אבל אם יזדמן עוד ספק חזרו וגזרו וחזר תקנתן למקומן רק מטעם אחר אינו נ"ל זה דהרי לא נולדו ב' הספיקות יחד ולדעת כמה אין זה ס"ס לכך אין לברך בכה"ג זולת אם אכל יחד שני דברים דהוי ספק אם יברך אחריהם בזה הוי ס"ס וחייב לברך:
1