האלף לך שלמה, אורח חיים צ״חHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 98
א׳ע"ד שאלתו נדון ר"ח שורף הנה בשביל לקיחתו שכר אכילת הבהמות והיי"ש אין בו איסור כלל כיון דהוי שכר שבת בהבלעה ושמירתו אין בו איסור אם לא ידבר כלום מהעסק כמ"ש כ"ז בסי' רמ"ד בסופו ובסי' ש"ז וממה ששתו הבהמות ממה שנולד בשבת כיון דגמרי בידי אדם אין בו איסור אפי' לאדם ומכ"ש לבהמות כמ"ש סי' רנ"ב ואין כאן איסור רק מה שהנכרי עושה זה בביתו והנה לפ"ז האמת הוא מושכר להנכרי בהבלעה ואין בו איסור רק מ"ע והנה אם כוונת רו"מ כמ"ש ר"ח שורף היינו שדרכו להיות פועל היי"ש הנקרא וויינר בזה הוי כידוע שדרכו להשכיר דמפורש בסי' רמ"ג שהוא מותר וה"נ בזה הוי כידוע שדרכו להשכיר דמי כיון דנקרא שמו וויינר וידוע דהוויינר אינו עושה מלאכה של הבעה"ב ובבית אחרים הוי כנתפרסם שדרכו להשכיר ואין בזה חשש כלל ואם אין כוונתו על וויינר ואין הדבר עדיין מפורסם שדרכו להשכיר להאדון אז יעשה כמ"ש בסה"ח שיהי' כותב כן בערכאות שלהם שהשכיר ביתו להאדון לשרוף בו יי"ש וכל מעשה ערכאות יש לו קול וליתר שאת יכתוב על נייר באותיות גדולות אשורות ויקבענו על פתח ביתו על הלוח להתודע ולהגלות כי בית זה מושכר להאדון למלאכת יי"ש ועי"כ יתפרסם הדבר ויצא קול ובפרט בשבת יהי' זה קבוע שם וליכא חשש לעובר ושב למ"ע:
1