האלף לך שלמה, אורח חיים צ״זHaElef Lekha Shlomo, Orach Chayim 97
א׳שאלה בבית אשר נבנה בשבת ע"י עכו"ם אם מותר לאדם חשוב לשכרו לדור בו. הנה כבר ראה רו"מ מ"ש בסי' רמ"ד שנכון להחמיר שלא יכנס בו ישראל ומה שחלק רו"מ בין כל הבית ובין חדר אחד שבטל ברוב דבר תמוה ומביא לידי גיחוך חדא בשלמא אם הוי אסרינן מן הדין הוי מקום לחקור ולומר דזה בטל ברוב אבל כיון דגם לש"ע מותר מן הדין רק מכח חומרא אוסר והיינו מכח קנס דקנסינן לי' וכדמוכח בש"ס ואחרונים וא"כ לענין קנס מה חילוק הוי אם נבנה כל הבית או מקצתו ועוד איך שייך לומר דכל הבית נבנה ביום אחד ובודאי גם כוונת הש"ע דמעט ממנו נבנה בשבת ומ"מ אוסר. ועוד אם נבוא מטעם ביטול הרי דר בכולו יחד לא שייך ביטול כמו דקיי"ל בטומאות משא דכמאן דאיתא דמיא. ועוד אם נבוא לדין ביטול נאמר דהרי זה הוי קבוע וכמע"מ דמי ול"ש בזה ביטול ואף אם הוי כוונת הש"ע לא ע"ד זה מ"מ היינו לאיש פשוט אבל אדם חשוב ודאי אין ליכנס בו כי אין זה מדת חסידות ות"ל עלה כן במחשבתי ואח"כ מצאתיו בעין יעקב בפכ"ג משבת במעשה דחסיד אחד שחישב וכו' ונמלך ולא גדרה שכתב בגליון בשם המהרש"א דאע"ג דהרהור מותר וגם הוי שוגג בהרהור מ"מ מדת חסידות עביד עיי"ש ומה דקנסו חז"ל באיסור שבת לא להבעלים קנסו רק להבית קנסו כעין דקנסו בחמץ שעעה"פ משום לתא דידיה קנסו כן ה"נ לא להבעלים קנסו רק להבית לכך לדעתי יחדל מזה ולא ישכרנו:
1