האלף לך שלמה, יורה דעה קס״גHaElef Lekha Shlomo, Yoreh Deah 163
א׳הפמ"ג בסי' צ"ג במשבצות כתב בשם רב אחד שאם מלח בשר בכ"ח ישן מותר דאין מליחה לכלי להפליט ושוב אינו בולע דשבע מלבלוע והפמ"ג דחה דבריו אך לא נתן טעם לדבר ולפענ"ד החילוק כך דמה דאמרינן בשבע מלבלוע אינו בולע היינו דבודאי מקום יש עדיין בכלי להיות נבלע בו עוד רק דבכבוש וכדומה דהדבר מצד עצמו הוי צונן ואין לו כח להבליע ועיקר הבליעה נעשה ע"י מה שנכבש בכלי והיינו ע"י צירוף הכלי עם המשקה יחד נעשה כבוש וא"כ אנו רוצים לצרף הכלי שהיא תעשה הרתיחה ותגמור את הבליעה דהכלי תמשוך הבליעה אליו בזה אמרינן דאם הכלי אינו שבע אז טבע הכלי להיות מושך הבליעה אצלו ובולע מדבר שיש בו אבל אם הוא שבע אז אינו גורם רתיחה להרתיח הלח שבו כדי להבליע בדבר שאין בו חמימות מצד עצמו רק שבכל כבוש אמרי' שהכלי נעשה רותח ומרתיח הלח ובולע ובזה אמרי' כיון דשבע אין מרתיח השני זולת הטעם שכתב הטו"ז דחוזר ופולט וכו' אבל מליחה דהוי מצ"ע רותח בלי צירוף כח הכלי בזה אמרי' דרתיחת המליח' עצמה מבליע בכלי ונהי דשבע ואין טבעו למשוך הבליעה אצלו מ"מ אינו מונע הבליעה הבא ממילא לו דמה דאמרינן דשבע היינו רק דעי"כ אינו מושך הבליעה אבל מ"מ אינו מונע מה שבא לו ממילא כנלפענ"ד נכון בסברא:
1