האלף לך שלמה, יורה דעה ק״עHaElef Lekha Shlomo, Yoreh Deah 170
א׳שא' על לשון האו"ה בדיני דבר שבמנין אות ז' שכתב ולכן ספקות כל ברי' הוי לקולא וכו' פי' אם הוי ספק לנו אם הוי ברי' או לא וכו' פי' להאיסור ודאי והחשיבות ספק וכו' ואם היא זאת הביצה שנולדה ביו"ט וע"ז תמה רו"מ הרי אדרבא ספק דשיל"מ לחומרא כמ"ש האו"ה גופו לעיל מינה ואיך כתב דאם הוי ספק אם זאת הביצה שנולדה ביו"ט להקל עכתו"ד. תשובה. לדעתי אין כוונת האו"ה לומר דבזה ספקו לקולא רק שכוונתו כיון דתחלה וסוף כייל כללא דבכל ספק בחשיבות הוי לקולא רק בדשיל"מ הוי לחומרא א"כ צריך לאשכוחי בגונא חדא שיהי' בשאר החשובים לקולא ובדשיל"מ להחמיר וכיון דהוא רוצה לומר עתה דדוקא אם הוי ספק בחשיבות הוי לקולא אבל אם הספק באיסור אף בשאר חשובין לחומרא א"כ בע"כ מ"ש בספק חשיבות לקולא הוי ספק בחשיבות א"כ בע"כ בדשיל"מ אף אם הספק בחשיבות לחומרא א"כ צריך לאשכוחי בגונא חדא לכך מפרש דהיכי משכחת לה שיהי' ספק בחשיבות דיהי' בשאר חשובין לקולא ובדשיל"מ לחומרא לכך מפרש כגון שספק לנו אם הוי ברי' וכו' ובדשיל"מ אם זאת הביצה שנולדה ביו"ט כלומר דזה נקרא הספק בחשיבות אם הוי דשיל"מ או לא כי אף דהוי הספק נמי באיסור מ"מ אם הי' הדין דבדשיל"מ בספק בחשיבות יהי' לקולא אז הי' ראוי להקל בזה כיון דבזה הוי הספק נמי בחשיבות א"כ מה בכך דמכח ספק האיסור אזלינן לחומרא מ"מ לו יהא דהוי ודאי איסור מ"מ כיון דהספק בחשיבות ראוי להקל וא"כ נלך בתר החשיבות והוי ספק בחשיבות וראוי להקל אך כיון דהוי דשיל"מ אף בספק בחשיבות ראוי להחמיר וז"ב בכוונת האו"ה שבא רק להורות דיש דרך השוה שמשכחת לה בשניהם בגונ' חדא ויהי' בזה לחומרא ובזה להקל:
1