האלף לך שלמה, יורה דעה קע״אHaElef Lekha Shlomo, Yoreh Deah 171
א׳מ"ש על הש"ך בסי' ק"ב דאם שוה בשמא אע"ג דאינו שוה בטעמא הו"ל דשיל"מ וסיים וכן כתב הר"ן ז"ל סוף ע"ז ושאל רו"מ דבר"ן פ' הנודר מן המבושל איפכא משמע דגם בעינן שיהי' שוה בטעם דכתב שם דכל דבר הדומה לחברו אינו מחלישו אדרבא מחזיקו ולכך אינו בטל רק דבעינן שיהי' שניהם היתר דדומיא דם הפר ודם השעיר עכתו"ד. הנה מנין לו כן מהר"ן נדרים דלמא כוונתו שיהי' שוין בשמא ומ"ש דדומיא דם השעיר ודם הפר כתבתי בתשובה דנ"ל דדם הפר ודם השעיר נמי אינו שוה בטעמא כי דעת כמה דבשר שור ובשר עז וגדי הם אינו מינן בטעמא עיין פמ"ג בפתיחה ובסי' צ"ח וא"כ י"ל ה"נ דם הפר ודם השעיר אינו שוה בטעמא רק כל דשוה בשמא הוי מב"מ ותדע דהרי ר' יהודא יליף מזה מב"מ אינו בטל והרי לדידי' ודאי בתר שמא אזלינן לא בטעמא כמ"ש בע"ז דף ס"ה עיי"ש ומוכח יותר בחמץ בפסח דמפורש בפ"ז דפסחים דמב"מ לר"י לא בטיל והאיך משכחת לה מב"מ שוה בטעמא הרי זה חמץ וזה מצה ובע"כ דבתר שמא אזלינן ולא בתר טעמא לר"מ וא"כ מוכח דדם הפר ודם השעיר אינו שוה בטעמא ובזה נסתלק מ"ש רו"מ עוד תימא על הש"ך לפי שיטתו דאם שוה בטעם ואינו שוה בשמא לא הו"ל דשיל"מ א"כ אמאי לא מתרץ בסס"י על דברי הרמ"א וי"ח דחמץ לא הו"ל דשיל"מ והקשה הש"ך אמאי יבש ביבש בטל בסמ"ך ותי' וכו' אמאי לא מתרץ דמיירי בשוה בטעמא ולא בשמא ולא הו"ל מב"מ גם לא שייך שמא יבשלם ליתן טעם וכו' ולא דק דחמץ ומצה לא משכחת לה שוה בטעם דהרי זה חמץ וזה מצה ובאמת אין כוונת היש מתירין בסי' תמ"ז לומר דבטל ברוב דהרי יש חשש שמא יבשלם ויתן טעם רק הכונה דבטל כשאר איסורים שלא במינו והיינו בסמ"ך אבל לא ברוב דבחמץ ומצה לא שייך שוה בטעמא וז"ב ונכון:
1