האלף לך שלמה, יורה דעה ק״צHaElef Lekha Shlomo, Yoreh Deah 190
א׳שא' באחד שנחשד שמוכר טרפות אך לא נתברר הדבר ולא נאסר ועתה נודע ואירע שמכר טרפות אם יש לאסור הכלים למפרע. הנה ודאי דאסורים הכלים למפרע דהנה דעת התב"ש להחמיר בזה דנאסר למפרע ואף דדעת הש"ך להקל מ"מ נראה דהיינו דוקא אם לא איתרע חזקתו תחלה כלל ולא יצא עליו קול וחשש טרפות אבל אם יצא עליו קול תחלה נהי שלא נתברר מ"מ איתרע חזקת כשרות שלו וכיון דנמצא עתה שמכר טרפה ודאי הוי רגל"ד והוכיח סופו ע"ת שהקול הי' אמת ומודה הש"ך דטרפה למפרע ולמעט בפלוגתא עדיף לכך כל מה דאפשר להגעיל יגעיל והכלים הטובים כגון פארצילאן טוב דהוי כעין זכוכית בזה כיון דבלא"ה הוי ספק אם נאסרין כלל לכך אותם ישהא מעל"ע וכלי חרס הפשוטים המה טרפה. שנית לח"א הנה לדינא מ"ש רו"מ שאף האוסרים היינו רק מכח דבהמה בחיי' בחזקת איסור עומדת וכו' דבר זה מביא לידי גיחוך וכי אני אסרתי הכלים מכח חשש גבינה או בב"ח אני לא אסרתי רק בשביל חשש בשר נבלה וטרפה והרי בטו"ז סימן קי"ט מפורש דאף בטבח שהוציא טרפה מתח"י אסורים הכלים למפרע וא"כ ממ"נ אם ס"ל להטו"ז דהחשוד על הטריפ' לא חשוד על נבלה וכן נראה בעיני ומצאתיו אח"כ בפמ"ג בש"ד סימן א' א"כ בע"כ מה דאוסר הטו"ז הכלים למפרע הוי מכח חשש טרפה א"כ מוכח דאף במה דליכא חזקת איסור אוסר למפרע ואם ס"ל להטו"ז כדעת הש"ך ביו"ד סי' א' שמוכח ממנו ומראייתו דהחשוד על הטריפ' הוי חשוד על נבלה א"כ ה"נ חשש זה יש בהקצב אולי מכר נביל' או שחט בינו לבין עצמו דהוי שחיטתו נבלה ומכר וסוף סוף דין זה הוי ממש דין הטו"ז והרי הקונים ממנו בשר הי' להבשר הזה חזקת איסור מחיים ושמא הוי נבלה לכך יפה כתבתי כיון דלהט"ז והתב"ש אסורין הכלים לכך אף להחולקים י"ל דביצא קול מתחלה דאתרע חזקתו מאז והלאה גם הם מודים דטריפה ועוד אף אם לא הי' שייך כאן חזקת איסור דבהמה נמי מסתבר כן כיון דטעם המתירין הוי רק מכח חזקת כשרות שלו וכאן מכח הקול איתרע חזקת כשרות שלו וי"ל להיפוך כמו שהוא עתה רשע כן הי' קודם כמ"ש בש"ס דהרי בוגרת לפניך רק דהתם הוי חזקת נערות מקודם וכאן הורע חזקתו לכך הדבר ברור כאשר כתבתי. רק מ"ש רו"מ דיש הרבה קצבים שם בזה יפה אמר ובזה הדין כך דמי שאינו יודע אם לקח מן הקצב הזה לאלו מותרין הכלים מכח ס"ס שמא לא קנו ממנו ואם קנו אלו הי' כשר אבל אלו דיודעים שקנו ממנו במשך זמן הקול והלאה או שרגילים ליקח ממנו הכלים טרפים למפרע ובמ"ש נדחין כל דבריו ובפרט מ"ש דדוקא בהימר הוי כן ולא הוא עיין ט"ז סימן קי"ט ותב"ש דאף ביצא טרפה מידו הדין כן:
1