האלף לך שלמה, יורה דעה רמ״זHaElef Lekha Shlomo, Yoreh Deah 247
א׳במ"ש בסי' רל"ב סעי"ב ואם אירע לו אונס והיה אפשר לסלקו בממון וכו' מקרי אונס. כן הוא דעת הריב"ש ועיין בש"ך בשם מהר"א שהביא ראיה לזה ממה דאמרינן בפ' כל הגט אטו תרקבי דדינרי בעי למיתב לה וכו' והדבר צל"ע והמעיין שם ברש"י שכתב וז"ל אטו תרקבי דדינרי בעי למיתב לה והרי אין לו ואנוס הוא דהא פייסה במה דבידו לפייסה ולא אפייסה ולא הוי גיטין דיש אונס בגיטין עכ"ל א"כ מוכח להדיא דלא נחשב אונס רק באין לו הא בהי' לו אף שהוי תרקבי דדינרי לא הוי נחשב אונס דאל"כ למה כתב רש"י דהרי אין לו ובע"כ דלא"ה לא הוי אונס וא"כ כיון דעיקר חילי' הוי מזה למה כתב סתם דאונס ממון הוי אונס דאדרבא מלשונו שכתבו דהוי אפשר לסלקו בממון משמע דיש לו ממון ואפשר לסלקו בממון ואעפ"כ הוי אונס ומהתם משמע להיפוך וכן מדברי התוס' דשם שכתבו ואע"ג דלית ליה אין טענת אונס בגיטין משמע הא אם הי' לו לא הוי נצטרך לטעמא דאין אונס בגיטין רק דבלא"ה לא נחשב אונס. הן אמת להוכיח להיפוך מזה דיש לו לא הוי אונס אין ראיה מזה די"ל כמ"ש התוס' דלשון לפייסה משמע שיטריח בדבר גדול לפייסה עיי"ש לכך י"ל דאם יש לו לא הוי נחשב אונס כיון דתחלה גילה דעתו שרוצה להטריח בדבר גדול אבל בעלמא אף ביש לו נחשב אונס אך עכ"פ על המרא"י תמוה דאיך מביא ראיה מהתם דאונס ממון הוי אונס הרי עכ"פ ראיה ליכא דהרי בע"כ התם מיירי באין לו ומהתם מנ"ל דביש לו הוי אונס דלמא לעולם ביש לו לא נחשב אונס ואם נאמר דגם כאן מיירי באין לו למ"ש הרמ"א דאפשר לסלקו בממון היינו רק אם הי' לו ממון הוי אפשר לסלקו בממון ומצד גוף האונס הוי אפשר לסלקו בממון אבל לעולם מצד אחר אי אפשר משום דאין לו לכך הוי אונס ממילא לא קשה קושית הב"ח שהביא הטו"ז באו"ח סי' תר"ז דהתם מיירי שיש לו ממון לכך כתב שמחויב לפזר כל ממון שבעולם אבל כאן מיירי באין לו לכך נחשב אונס מיהו מסתימת לשון הרמ"א ופוסקים לא משמע הכי לפרש דמיירי דוקא באין לו וצ"ע ודו"ק:
1