האלף לך שלמה, יורה דעה רמ״חHaElef Lekha Shlomo, Yoreh Deah 248
א׳מה ששאל שהיות המחזיק הראנדא לא רצה ליתן לקופת הקהל כפי המנהג מקודם לכך עשו חרם שלא יקנה שום אדם יי"ש אצל המחזיק הראנדא ואירע שמוזג אחד קנה ממנו יי"ש קודם שעשו החרם אם מותר למכרו במזיגה או לא. הנה הדבר פשוט שמותר למכרו ואין לו ענין כלל לדין הרא"ש והרמ"א בהלכות נדרים סוף סימן רי"ח דכאן כיון דהוי כוונת התקנה רק כדי להפסיד להמחזיק א"כ תינח במה שיהי' לו הפסד אבל בזה להמחזיק לא יהי' הפסד רק להמוזג כיון דכבר קנה ממנו קודם החרם כבר נתחייב לשלם לו ואף אם נדמה זה למום במקח מ"מ הוי רק כנולד המום אחר שכבר קנה ונעשה ברשות הקונה ובזה ודאי חייב לשלם ולכך להפסיד להמוזג הקונה על זה לא תקנו לכך ודאי שמותר למכרו ולית דין צריך בושש וחשש כלל:
1