האלף לך שלמה, יורה דעה שכ״זHaElef Lekha Shlomo, Yoreh Deah 327
א׳ע"ד שאלתו באשה אחת שמלחה בשר והלכה לשוק ואח"כ באה אשה אחרת והדיחה תיכף הבשר ונתנוה לקדרה לבשל כי סברה דכבר נשתהה הבשר כשיעור מליחה ואח"כ באתה הראשונה וראתה שכבר הבשר אצל האש ונתבשל וספק אם שהא כשיעור מליחה דהיינו אפי' אם נשתהא שיעור מיל וכתב רו"מ דיש מתירין ויש אוסרין. הנה לדעתי העיקר כדעת האוסרין דמה שמדמה לה מעלתו לדין עירובין דספק אם מבעוד יום נתגלגל אם משחשכה נתגלגל דכשר הנה לא דמי כעוכלא לדנא חדא דלא עיין רו"מ שם בעירובין ל"ו דמחלק שם בין יש לו עיקר מה"ת לאין לו עיקר מן התורה עיי"ש א"כ מליחה יש לו עיקר מה"ת דעיקר דם הוי דאורייתא גם התם בנתגלגל יש לו חזקה דמעיקרא להיפוך דכאן הי' החלה ומוקמינן אחזקתו דהי' מונח במקומו ולא נשתנה ועתה הוא שנתגלגל וא"כ נגד חזקת איסור יש חזקה להיפוך וסלק חזקה נגד חזקה והוי ספק דרבנן משא"כ כאן הוי חזקת איסור. ומ"ש רו"מ כיון דנעשה מעשה המכשיר לא הוי חזקה ז"א חדא דגוף דבר זה אינו מוסכם ומוכח בכמה דוכתא להיפוך ואף אם נאמר כן היינו בדבר דהמעשה ראוי להיות נגמר מיד ובידו לעשותו מיד אז בזה איתרע החזקה אבל במליחה אין המכשיר נעשה רק לאחר שיעור מיל והוא תלוי בזמן וכל זמן דלא נשלם הזמן לאו כלום הוא בזה לא איתרע החזקה דחזקת איסור. גם כאן יש ב' חזקות חזקת איסור וחזקת הדם לאוקמא אחזקה דמעיקרא כמו שהי' בתחלה הדם בו כן גם עתה ולא יצא ולא נשתנה וזה הוי כמו חזקת הגוף ואם כי אינו דומה ממש כי עשוי להשתנות עכ"פ חזקה הוי ובב' חזקות אף בדרבנן לחומרא כמ"ש בערובין דף ל"ו שם וגם בזה י"ל אף דנעשה מעשה המכשיר זה מהני רק לסלק חד חזקה חזקת איסור ולא ב' חזקות ובפרט דחזקה דגופא לאוקמא הדם בחזקתו בזה לא מהני להיות איתרע מכח דהתחיל מעשה המכשיר לכך העיקר כדעת האוסרין. והנה שאלני אחד דהרי בשר חי מותר לאכלו וליכא חזקת איסור אך זה טעות דהרי אני מיירי לבשלו ולבשלו יש לו חזקת איסור דאסור לבשלו בדמו ושפיר הוי ב' חזקות לאיסור וז"פ. גם שאלני הרבני מו"ה זאב וויינגארטען ועיקר בנינו מכח דברי הט"ז בסי' ס"ט דספק דרבנן להקל ואף דהנקה"כ חולק ירד לחלק בין נדון המעשה של הט"ז ובין זה. הנה לא ידעתי הרי הנקה"כ כתב עוד טעמים דמצד אחר בא לו שהוא דרבנן גם כתב דהוי ספקות דרבנן להחמיר גם הרי כתבתי דחוץ חזקת איסור ראוי לאוקמא הכא אחזקתו דמעיקרא שלא יצא לחוץ והוי ב' חזקות וכעת אני מוסיף עוד לומר דבנדון כזה גרע מנדון הט"ז עפ"י דברי רבינו יונה בפ"ב דברכות ד"ה באמצע חוזר לראש הפרק שכתב אף דספק קרא ק"ש הוי דרבנן אם התחיל צריך לגמור עיי"ש כן ה"נ במעשה דט"ז הוי ספק אם התחיל כלל במליחה או לא לזה כתב דהוי ספק דרבנן אבל בזה אם כבר התחיל למלוח בזה צריך לדעת אם גמר ושהה שיעור מליחה ואם ספק גמר הוי לחומרא אף דהוי דרבנן גם הרי יש לצרף בזה דהרי הוי כמה דעות דדם שמלחו הוי מה"ת לכך מכל הלין טעמי ומכח הטעם שכתבנו לעיל ודאי הוי טרפה וכ"ז פשוט וכו':
1