המידות לחקר ההלכה, חלק א, א; סבה ומסובב כ״גHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method I 23
א׳וזהו המחלוקת בין הבבלי והירושלמי, עי' בריש פרק שני דיבמות (י"ז ע"ב) בתוס' ד"ה אבל מחיים לא, שכתבו "וא"ת, ומנלן דסבר אין זיקה, דלמא לעולם יש זיקה ולאחר מיתה שרי, משום דפקעה זיקה כדאמר בסמוך? וי"ל, דאע"פ שהש"ס עושה צריכותא, האמת היא דאי יש זיקה לאחר מיתה נמי אסור דזיקה בכדי לא פקעה", אבל בירושלמי (פ"ד דיבמות ה"א) תפס באמת את החילוק הנ"ל דכשחלץ לה אסורה באמה "הא לא חלץ לה אסור באמה - וכו' - שומרת יבם שמתה מותר באמה זיקה היתה לו בה כיון שמתה בטלה זיקה", והדברים מבוארים, והארכתי שמה בעוד הרבה מקומות שבבבלי וירושלמי83כך ביאר האור שמח קונטרס זיקה אות טז, עיין שם באריכות. וע"ע אוסף חידו"ת לר' אהרן קוטלר סימן ו שגדר זיקה הוא שבא מכח היבום, עיי"ש שהוכיח שהוא בא מחמת היבום ולא מחמת החליצה..
1
ב׳והמחלוקת בין הצרפתים והספרדים בהא דיבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להיתרה הראשון (יבמות מ"א א'), אי הכוונה דנשארה עליה מצות יבום, או רק היתר, כלומר, שנסתלק איסור אשת אח, אבל לעולם מצות יבום כבר נסתלקה, שהצרפתים סוברים כהצד הראשון, והספרדים, הרמב"ן הרשב"א ועוד סוברים כהצד השני, וטעמם של האחרונים הוא דבנוגע למצות יבום אין זה מדרכי נועם לחדש שוב את המצוה אחרי שכבר נתבטלה, אבל יש כאן דרך ממוצע, כלומר, דאע"פ שמצד אחד נתבטלה המצוה, הנה מצד השני לא נימא שע"י כך שוב יתחדש האיסור אשת אח, משום דכיון דשעה אחת חלתה הזיקה בשעה שהותרה וזיקה היא מעין אישות של היבם, תו אף כשנאסרה עכ"פ אין בה כבר האיסור של אשת אח.
2
ג׳וברור, דלהספרדים הנ"ל הזיקה הוא מושג אישות של הוה, ושיטת הצרפתים שהזיקה הוא רק מעין ענין של כל העומד, וממילא כשמאיזו סבה שהיא לא יצוייר יבום, אז אין גם זיקה, ואמנם גם מקושיתם בריש יבמות דנדה תהא פטורה מחליצה, אע"ג דנדה תפסי בה קדושין ואין שם ההסבר של הספרדים הנ"ל שמפרשים את דברי הגמ' (כ' ע"א) "מסתברא חייבי לאוין תפסי בהו קדושין חייבי כריתות לא תפסי בהו קדושין", שזיקה היא מעין אישות וכ"מ שלא תפסי קדושין גם הזיקה לא נתפסת, וראי' מזה שהמה חולקים על זה ולדעתם לא שייכת בזיקה הגדר של לא תפסי קדושין אלא הכל תלוי ביבום, ובכ"מ שאין היבום בגדר האפשר משום חייבי כריתות אין בה ממילא זיקה מאחרי דכל גדרה היא מה שהיא עומדת ליבום. ואמנם גם קושיתם בריש יבמות (ב' ע"ב) דנילף דעשה דוחה ל"ת שיש בו כרת ממצות יבום גופא שיש בה איסור אשת אח וקושיתם שם (בדף ט' ע"א) דג לר"ע דלא תפסי קדושין בחייבי לאוין נמי נימא אתי עשה ודחי ל"ת, שכל הקושיות הללו לא שייכות לשיטת הספרדים הנ"ל ואין כאן המקום להאריך בזה.
3