המידות לחקר ההלכה, חלק א, ב; סבה והעדר הסבה ל״הHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method II 35
א׳ובבתי ערי חומה שעד שנים עשר חודש יוכל המוכר לפדות ואם לא פדה עד שנים עשר חודש הבית חלוט להלוקח, גם שם יש להסתפק מהו בכאן הסבה ומהו העדר הסבה, אם הפדיה היא הסבה להכנסת הבית שוב מרשות הלוקח לרשות המוכר, ואם לא פודה הבית בחלוט להלוקח מצד העדר הסבה, או להיפך, אם הפדיה זהי הסבה להחלטת הבית להלוקח, ובאופן שכזה הפדיה מביאה רק להעדר הסבה של ההחלטה.
1
ב׳ואנו מוצאים בזה מחלוקת האחרונים, הקצוה"ח והנתה"מ, כי בחי' אגודה בפ' מי שאחזו בגיטין (מ"ד ב') מביא ראיה מהא דאמרינן שם "בראשונה היה נטמן יום שנים עשר חודש כדי שיהא הבית חלוט לו", ומביא מזה ראיה, דאונס ביום אחרון לא הוי אונס, והאחרונים הנ"ל הקשו ע"ז מהא דריש כתובות, "ההוא גברא דאמר אי לא אתינן עד תלתין יומין להוי גיטא, אתא בסוף תלתין יומין ופסקיה מברא, אמר להו, חזו דאתאי חזו דאתאי", הרי דאף אונס ביום אחרון הוי אונס?
2
ג׳והקצוה"ח סותר מכאן באמת את חדושו של ה"אגודה" הנ"ל, ובנוגע לראי' שהביא הנ"ח הוא אוסר, דמשום הא לא איריא, שבכלל אי אפשר לבוא בזה מצד אונס, דהא אונסא כמאן דעבד לא אמרינן, כלומר, שאונס אינו פועל אלא רק בשלילה ולא בחיוב, וכאן, הרי תיכף כשקנה את הבית עבר הבית לרשותו של הלוקח, אלא שע"י הפדיה יועבר הבית לרשותו של המוכר, ובכן, אע"פ שהמוכר היה אונס לא יועיל זה לחייב את הלוקח218וכ"כ המג"א או"ח סי' קח סקי"א וכפי שביאר הרע"א בהגהות שם דהיינו כסברת הקצוה"ח שכיון שנקנה ללוקח לא שייך טענת אונס דאונסא לאו כמאן דעביד..
3
ד׳וברור, דהוא תופס שהפדיה היא הסבה ואי-הפדיה הוא רק העדר הסבה.
4
ה׳והנתה"מ מקשה ע"ז מהא דאמרינן בערכין (ל"א ע"א) "הרי זו רבית גמורה אלא שהתורה התירתו", ומשמע, דהכסף שנתן הלוקח הנהו עד סוף המקח רק מעין הלואה, ובאופן שכזה, אי הפדיה היא הסבה להחלטה, והדרא ראית האגודה לדוכתה219הגר"ח (סטנסיל) ריש כתובות (סימן צט), הביא ראיה לצד זה ממה שפסק הרמב"ם פי"ב מהלכות שמיטה ויובל הלכה ח דמקדיש בתי ערי חומה ואדם אחר גאלה מחשבים הי"ב חודש למוכר משעת הפדיה, שאין ההקדש חולט. ומוכיח הגר"ח דאין הטעם בהחלט שהוא מצד המכירה ורק שיש לו זכות גאולה, דלענין מכירה אין חילוק בין הקדש לאחר ובשניהם הבעלות פקעה מהמוכר, וסוף סוף עברו הי"ב חודש ואיבד את זכותו. ועל כרחך דהחולט הוא עצם האי גאולה, ועל זה קאמר הרמב"ם הטעם שאין ההקדש חולט., ועי' ב"משובב נתיבות" שדחה את הראיה של הנתיבות הנ"ל, משום דס"ס אם פדאו בתוך י"ב חודש נתבטל המקח למפרע, מחמת התנאי והוי רבית220האחרונים (ראה הגרש"ר בשיעורי הרמי"ם ריש כתובות) הביאו את דברי הריטב"א ב"מ סג, א שכתב דהוי מכירה גמורה והפדיון מבטל את המכירה רק מכאן ולהבא, אלא דמכל מקום הוי ריבית משום דירדה תורה לסוף דעתם של בני אדם שכוונתם לדין הלואה, ואף שהוא כנגד הקצוה"ח, עכ"פ מיושבת קושית הנתיבות ולא תקשי עליה הערת הגאון המחבר דלקמיה. ועיי"ש במבואר בדברי הגרי"ז שלמד אף הוא כהריטב"א. וע"ע אבני נזר יו"ד סי' רד שלמד כדברי הקצוה"ח, עיי"ש באריכות..
5
ו׳ועכ"פ נתבאר דיש בזה מחלוקת.
6
ז׳והמחלוקת היא בזה, מהו כאן המעשה ומהו קיום התנאי, אם המעשה הוא העברת הבית מרשות המוכר לרשות הלוקח, ואי-הפדיה הוא בתור קיום התנאי והפדיה בתור בטול, או להיפך, דהמעשה בזה הוא העברה מתוך רשות של הלוקח שוב לרשותו של המוכר, והפדיה הוא קיום התנאי ואי הפדיה הוא הבטול221ראה אבי עזרי שמיטה ויובל פי"ב ה"ד שהוכיח שגם לפי הנתה"מ אם לא פדה נחלט הבית ללוקח למפרע, דאי לאו הכי איך יכול למכור תוך השנה לאחר והא הוי דבר שלא בא לעולם..
7
ח׳ועפ"י הנ"ל, הנה בכל האופנים צדק הנתה"מ, ובדחית הקצוה"ח הנ"ל, משום דנתבטל המקח למפרע מחמת התנאי הוי רבית, יש סתירה מניה וביה, דהא עכ"פ לפ"ז אנו צריכים לתפוס דהמכירה נעשית במעין תנאי, ובכל תנאי מה נקרא קיום התנאי, הצד שמביא לידי קיום המעשה, ובכן, הלא אנו צריכין לתפוס דאי הפדיה הוא קיום התנאי והפדיה הוא רק בטול התנאי, וכדי לבטל את התנאי בא ע"י שב ואל תעשה, וזה גופא מוכח מהא "דאם לא אתינא עד תלתין יומין ליהוי גיטא" הנ"ל, שגם שם הבטול בא ע"י מעשה הביאה ובכ"ז מועיל אונס כדי לבטל את הגט222כן כתב בענין זה הגר"ח שם, ומבואר גם בחידושי הגרח"ס סימן א, שמחלוקת הקצוה"ח והאגודה היא בגדר גאולת בתי ערי חומה אם הוא מצד שיש זכות גאולה י"ב חודש אבל עצם המקח מחליט, או דה'אי פדיה' הוא המחליט, והאגודה סבירא ליה כצד זה (ראה לעיל). אלא שהקשה על זה דהנה בתנאי על זמן איכא תרי גווני חדא היכא דעיקר קיום התנאי הוא ממעשה שצריך לעשות ואינו צריך לקיים כי אם פעם אחת והזמן הוא רק הארכת זמן על הקיום דבמשך זמן זה הוא יכול לקיים התנאי. ועוד אפשר תנאי על זמן באופן שהזמן הוא מעצם קיום התנאי כגון על מנת שתשמשי את אבא שלש שנים דהתנאי הוא שימוש של שלש שנים וכשחסר יום אחד מהשלש שנים כאילו לא קיים כל התנאי. ומבאר הגר"ח שחידוש האגודה דאונס לא מיקרי אלא היכא שהוא אנוס כל הזמן אבל אם נאנס יום אחד אין זה אנוס כל זה לא שייך אלא היכא דהזמן לא הוי מעצם התנאי כי אם דהוי הארכת זמן בקיום התנאי וע"ז אמרינן שפיר דכיון דהיה לו זמן דהיה יכול לקיים התנאי בלא אונס אין זה אנוס, אבל היכא דהזמן הוא מעצם קיום התנאי ולקיים התנאי בעינן כל הזמן א"כ מה לי שנאנס רק יום אחד מ"מ הא הוי אנוס. והוסיף הגר"ח דבתנאי דאם לא באתי הזמן הוא מעצם התנאי שבעינא שלושים יום במצב של 'אי ביאה', ואם כן אינו שייך לאונס רחמנא חייביה אלא אדרבה אונס רחמנא פטריה שלא ייחשב שהיה באי ביאה. ואולם בבתי ערי חומה לפי ההסבר הנ"ל אדרבה האי פדיה היא אונס רחמנא פטריה. והגאון המחבר הלך ג"כ בדרך זו להלן מדה ד אות יג, עיין שם.
אך מקשה הגר"ח שלפי ההקדמה דלעיל נמצא שבתי ערי דומים לעל מנת שתשמשי את אבא, שאפילו אונס של יום אחד כבר מקרי אי קיום התנאי, ואמאי בנטמן ביום אחרון לא הוי אונס. וביאר הגר"ח שהמחליט אינו מה שאין המוכר גואל כל הי"ב חודש והמעשה דאי פדיה של המוכר אותה וע"כ הוי אונס אלא מה שעבר על הבית שנה ולא נתקיים בבית דין גאולה משך שנה הוא המחליט אותה ללוקח, ואמנם אונס של כל השנה מקרי שלא היה לבית דין גאולה, כיון שלא היה במצב שיכול להגאל, אבל אם היה אפשר להגאל נחלט הבית ללוקח על ידי מעשה דאי גאולה בבית. ולפי זה מיושבת גם הערת הגאון המחבר, ודו"ק. וע"ע חדושי הגר"ש שקאפ כתובות סי' ב (וראה מילואים שם סי' נ אופן נוסף), קה"י כתובות סי' ב, שיעורי הגר"ש רוזובסקי סימן ב..
אך מקשה הגר"ח שלפי ההקדמה דלעיל נמצא שבתי ערי דומים לעל מנת שתשמשי את אבא, שאפילו אונס של יום אחד כבר מקרי אי קיום התנאי, ואמאי בנטמן ביום אחרון לא הוי אונס. וביאר הגר"ח שהמחליט אינו מה שאין המוכר גואל כל הי"ב חודש והמעשה דאי פדיה של המוכר אותה וע"כ הוי אונס אלא מה שעבר על הבית שנה ולא נתקיים בבית דין גאולה משך שנה הוא המחליט אותה ללוקח, ואמנם אונס של כל השנה מקרי שלא היה לבית דין גאולה, כיון שלא היה במצב שיכול להגאל, אבל אם היה אפשר להגאל נחלט הבית ללוקח על ידי מעשה דאי גאולה בבית. ולפי זה מיושבת גם הערת הגאון המחבר, ודו"ק. וע"ע חדושי הגר"ש שקאפ כתובות סי' ב (וראה מילואים שם סי' נ אופן נוסף), קה"י כתובות סי' ב, שיעורי הגר"ש רוזובסקי סימן ב..
8