המידות לחקר ההלכה, חלק א, ד; סבה אריכתא י״חHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method IV 18
א׳המחלוקת ב"הכהו עשרה בני אדם בעשר מקלות בין בבת אחת בין בזה אחר זה ומת כולן פטורין, ר' יהודא בן בתירא אומר, בזה אחר זה האחרון חייב מפני שקירב את מיתתו" (ב"ק י' ב'), והמחלוקת ב"החופר בור תשעה ובא אחר והשלימו לעשרה" שרבנן סברי שתמיד ה"אחרון חייב" ו"רבי אומר אחר אחרון למיתה אחרי שניהם לנזקין", נמי יש לזה מעין שייכות למדה הנ"ל, דגם כאן יש סבה אריכתא, שאי אפשר למות רק מכל ההכאות ביחד, ואי אפשר להכאה האחרונה בלי הראשונות, וג"כ בנזקי השור ע"י בור שס"ס ניזק רק ע"י כל הטפחים ביחד.
1
ב׳והמחלוקת היא, אם כל הסבה, מראשיתה עד סופה, נחשבת לסבה פועלת בחיוב, או שכולה רק הכשר ועיקר הסבה החיובית הוא רק בסוף.
2
ג׳והנני אומר רק "מעין שייכות", מפני שס"ס אין מדמין מילתא למילתא בזה, כי בכל מילתא יש נקודה מיוחדת: החפירה בבור אינה משמשת סבה באופן ישר לחיוב, כי עצם החיוב של בור הוא מצד ממונו, ד"עשאן הכתוב כאילו הוא ברשותו", אלא שע"י החפירה הוא נעשה לבעל הבור, ובין בור ט' לבור י' יש הבדל לא רק בגמר הסבה לבד, אלא גם בשם, דרק לבור י' יש שם של בור למיתה, ומה"ט ב"החופר בור עשרה ובא אחר והשלימה לעשרים ובא אחר והשלימה לשלשים כולם חייבים" ובזה כו"ע מודים, ומזה ראיה דכאן אנו מקפידים בעיקר על השם, כלומר, דעשה הכתוב כאילו הוא ברשותו של זה שע"י נעשה השם בור, וכיון שבחופר בור ט' ובא אחר והשלימו לעשרה בא השם בור למיתה רק ע"י האחרון, לכן נקרא כל הבור על שמו אפילו בנוגע לנזקין.
3
ד׳ובהכהו עשרה בני אדם נמי יש ג"כ נקודה מיוחדת שזהי מה שכתוב בתורה "כל נפש אדם עד שיהיה אחד שהרג כל הנפש" (לשון הרמב"ם בפ"ד מהל' רוצח הלכה ו'), שזאת אומרת, שאע"פ אם נתפוס בכ"מ בסבה אריכתא שהעיקר הוא הסוף אבל במקום דבעינן "כל" אין זה בכלל434ראה לעיל אות טו ומה שצויין שם מהגרי"ז, ודו"ק..
4