המידות לחקר ההלכה, חלק א, ד; סבה אריכתא ב׳HaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method IV 2
א׳וכה"ג המחלוקת: אי ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף או לא, ועי' בתוס' קדושין (מ"ח ב'): "ואין נפקותא לענין חזרה דהא דאמר רב בב"מ (מ"ז א'), דפועל יכול לחזור אפי' בחצי היום, היינו אפי' למ"ד אינה לשכירות אלא לבסוף, אבל איכא נפקותא לענין קדושין, דאי ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף, חשוב האי שכירות מלוה ואינה מקודשת", ולענין ע"ז "אם בנה שכרו מותר", כמו דאמרינן בע"ז (י"ט ב'), דהא דאמרינן אם הגיע לכיפה שמעמידין בה ע"ז אסור לבנותה, ואם בנה שכרו מותר, הטעם משום דישנה לשכירות מתחלה ועד סוף ואימת קמיתסר במכוש אחרון, ובמכוש אחרון לית בה שוה פרוטה.
1
ב׳וגם שם אנו רואים, שאין נ"מ בעצם ההתחייבות שבין הבעה"ב והאומן, דכאמור, אפילו למדס"ל אין לשכירות אלא לבסוף, מ"מ יכול לחזור אפי' בחצי היום, וכמו כן שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף, אפילו למדס"ל דישנה מתחלה ועד סוף, כמבואר שם בתוס', אלא דגם שם כל המחלוקת היא לא בעצם ההתחייבות, אלא בסבת ההתחייבות, שהיא ג"כ סבה אריכתא, העבודה מתחלה ועד סופה שגם בזה נופל ממילא הספק, אם מתחלתה ועד סופה היא סבה גורמת לההתחייבות של בעה"ב, או דעיקר הסבה הגורמת היא רק בסוף.
2
ג׳והנ"מ הוא ג"כ רק בנוגע להשם, למשל, בשכירות לע"ז אם שם ע"ז נקרא על כל השכירות או רק על השכירות המגיעה בעד המכוש האחרון.
3
ד׳או לענין קדושין, שג"כ המחלוקת היא על שם כסף השכירות, אם יש ע"ז שם מלוה או לא387עיין ר"ת בספר הישר לר"ת סי' קנג שביאר את ספק הגמרא אי תחילת ביאה קונה או סוף ביאה קונה שדומה היא למחלוקת אם ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף וכן לנדון אי ישנה לשכירות מתחילה עוד סוף. וראה מש"כ בדבריו הדברי יחזקאל סי' מא.
4