המידות לחקר ההלכה, חלק א, ט; במקום העצם ל׳HaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method IX 30
א׳ועי' בב"ק (ע"ח ע"ב) "בעי רבא, הרי עלי עולה והפריש שור ובא אחר וגנבו, מי פטר גנב נפשיה בכבש לרבנן בעולת העוף לר"א ב"ע - וכו' - בתר דבעי הדר פשטה, גנב פטר עצמיה בכבש לרבנן בעולת העוף לר"א ב"ע", ועי' במלמ"ל שמסתפק, איך יהיה הדין באתרוג מהודר שגזל, דהלא ג"כ אפשר לצאת באתרוג פשוט, ובצדק הוא אומר, שאין לזה דמיון כלל מפני שכיון שמשלם רק מצד גורם לממון אין לו לשלם רק במדת הגרם, אבל שם באתרוג שמשלם מצד עצם הדבר, הנה ס"ס הוא צריך לשלם כמה שהוא שוה בעצם.
1
ב׳ולכאורה מזה ראיה יותר כהצד השני, דלהצד הראשון שסבת החיוב הוא ג"כ עצם הדבר ממש, תו אין חילוק מזה לבין אתרוג, אבל באמת אין מזה כ"כ ראיה, משום דאפילו להצד הראשון, שההדגשה היא על הדבר, בכ"ז ה"גורם לדבר" משמש בתור עד כמה, כלומר, שעד כמה שזה גורמו לממון בשיעור שכזה נחשב הדבר לממונו, אבל באתרוג שזה שלו ממש לא שייך זה.
2