המידות לחקר ההלכה, חלק א, ט; במקום העצם ז׳HaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method IX 7
א׳ושם בנזיר (י"ב ע"ב) מקשינן, מ"האומר לאפטרופוס שלו, כל נדרים שתדור אשתי מכאן עד שאבוא ממקום פלוני הפר לה והפר לה, יכול יהיו מופרין? ת"ל, אישה יקמינו ואשה יפירנו - וכו' - טעמא דאמר רחמנא אישה יקימנו ואשה יפירנו הא לאו הכי אפטרופוס מיפר", ואילו גבי דידיה תניא, "האומר לאשתו, כל נדרים שתדורי מכאן עד שאבוא ממקום פלוני יהא קיימין, לא אמר כלום, הרי הן מופרין - וכו' - אינו מופר", והקושיא היא מצד כל מלתא דאיהו לא מצי עביד, אע"ג דגם שם החסרון הוא רק מצד המציאות שאי אפשר לו להפר טרם שהיה נדר במציאות?
1
ב׳אך באמת אין מכאן השגה כלל, ואדרבא יש מזה ראיה להנחתנו, דהא לכאורה למה צריכה הגמרא להאריך ולומר "ואילו גבי דידיה תניא האומר לאשתו כל נדרים" וכו', הרי גם בלי זה הדבר פשוט, שעכ"פ לפני הנדר שנדרה לא שייכת הפרה, ואיך הוא יכול לעשות עכשיו שליח על הפרה, הא כל מלתא דאיהו לא מצי עביד השתא וכו'? אלא דאז היה רק חסרון בפועל, שבפועל אי אפשר להפרה בלי נדר, אבל אין כאן חסרון בהבכח, כיון דאנו מוצאים שגם אם הבעל אומר בעצמו "כל נדרים שתדורי מכאן עד שאבוא ממקום פלוני הרי הן מופרים", כלומר, שמתנה בפירוש שההפרה תחול אחרי שכבר יחולו הנדרים שאין כאן חסרון מצד המציאות, אלא מצד הכח, דע"כ אין לו כח של הפרה לפני הנדר, ולא רק שאי אפשר לו להפר בפועל, כי אם אפילו בכח אין לו, ובשביל זה קשה לו מצד כל מלתא דאיהו לא מצי עביד כנ"ל792ולפי זה גם בהפרשת חלה יש להקשות כן, שהרי על זה גם כן לא מהני אם יאמר הרי זה חלה על כל העיסות שעתיד אני להפריש..
2