המידות לחקר ההלכה, חלק א, ט; במקום העצם ח׳HaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method IX 8

א׳"כל שאינו עולה ליבום אינו עולה לחליצה", וכמובן, פני שגם זה בכלל "במקום", כלומר, שחליצה היא במקום יבום, דעצם הזיקה באה בשביל היבום.

ב׳וגם שם אנו מוצאים את ההגיון הנ"ל, דאם יש חסרון בעצם היבום אז אין גם חליצה, אבל אם החסרון הוא רק בזה שאי אפשר להוציא את היבום מכח אל הפועל, שם שייך שפיר הדין חליצה.

ג׳ודבר זה אנו למדים מתורתו של הרשב"א בריש יבמות, שעל הקושיא של הצרפתים, דלתני ט"ז נשים פוטרות, כלומר, מלבד הט"ו נשים שחשיב במשנה יש עוד אשת איש, כגון שגירש את אשתו עמ"נ שלא תנשאי לפלוני והלכה ונשאת לאחיו ומת? הוא רוצה להגיד, שבאופן כזה לא רק שלא תפטור צרתה, אלא גם שהיא עצמה תצטרך חליצה, וההסבר הוא ג"כ כנ"ל, דכל החמש עשרה נשים דחשיב יש בהן איסור ערוה בעצם, משא"כ בהציור הנ"ל הלא אין עליה איסור אשת איש בעצם אלא רק ע"י היבום, נמצא דעברה על התנאי למפרע, וזהו רק גדר של "אריה הוא דרביע עלה", שאי אפשר להוציא את היבום מכח אל הפועל, ע"ז אין הדין של "כל שאינו עולה ליבום" - וכו'⁷⁹³כך ביאר הגרעק"א בדרוש וחידוש גיטין דף פג, א אלא שתמה לפי זה על הגמ' שם שהקשתה אלא מעתה בת אחיו לא ישא דעל ידי זה נעקרת מצות יבום דמה הדמיון דבבת אחיו באמת לא נעקרת מצות יבום שכיון שהיא ערוה אינה נופלת לפניו לביום, משא"כ בבעלת התנאי שנופלת ליבום דכל זמן שלא עבר על התנאי הגט גט אלא שאינו יכול ליבמה מחמת סיבה צדדית וזה נקרא עקירת המצוה..

ד׳ועי' ברמב"ן שמסתפק בזה, ואמנם נ"ל, דגם הרמב"ן אינו חולק בעצם המושג של "במקום" כמו בשליחות, ששם בודאי מחלקינן בין חסרון בעצם ובין חסרון בפועל כנ"ל, אלא שבזה, בחליצה, אפשר להסתפק אם זה נכנס בכלל "במקום", אחרי "דחליצה במקום יבום לאו מצוה היא", והחליצה איננה ממלאת את מקומות של יבום, אלא שזה בא ב"אין ברירה" כשאין רצונו ליבם "לא אבה יבמי", ואפשר דבכל מקום שאין מציאות יבום בכלל, יהיה מאיזה טעם שיהיה, אפילו מצד חסרון בפועל, כבר לא שייך בזה הדין של חליצה⁷⁹⁴עיין קובץ הערות סי' ה אות ח שביאר את דעת הרמב"ן דכל שלא שייך בה יבום לא חל עליה זיקה, דאף דזיקה בכדי לא פקעה היינו ניכא שכבר חל עליה זיקה, אבל היכא שלא שייך בה יבום וחליצה לא שייך שיחול בה זיקה. וראה מה שכתב הגאון המחבר לעיל מדה א אות כב ובספרו דרכי משה דרכי הקנינים שמעתתא ז פרק יב אם הזיקה באה כתוצאה ממצות יבום וחליצה או להיפך שהיבום והחליצה באים כתוצאה ממציאות הזיקה..