המידות לחקר ההלכה, חלק א, ה; שתי סבות המתנגדות זו לזו כ״זHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method V 27
א׳עד כאן דברנו בשתי סבות המתנגדות זו לזו שהשניה מבטלת את הראשונה כשהן מזדמנות בבת אחת.
1
ב׳עכשיו נדבר בשתי סבות המתנגדות זו לזו, שהראשונה אינה מניחה את השניה לחול, מה יהיה הדין כשהן מזדמנות יחד.
2
ג׳ועל זה הלא יש כלל ערוך בגמרא, זהו הכלל "כל שאינו בזה אחרי זה אפילו בבת אחת אינו", שבעצם הם הם הדברים שדברנו, כלומר, שמה שהגמרא קוראת "כל שאינו בזה אחרי זה" זהו שתי סבות המתנגדות זו לזו שהראשונה אינה מניחה לשניה לחול.
3
ד׳ואמנם זה ברור ופשוט לגמרי, אבל אנו רואים שגם הדברים הפשוטים הללו יאירו לנו אור נוגה בכמה דברים שעמלו בזה אפילו הראשונים ז"ל.
4
ה׳למשל, קושית התוס' רי"ד [קידושין נ, ב] על מה דאמרינן באיסורים אין איסור חל על איסור זולת באיסור בת אחת, שגם בזה נימא "כל שאינו בזה אחרי זה אפילו בבת אחת אינו"?525ראה מה שכתב הגאון המחבר לעיל אות כא.
5
ו׳ולפי דברינו התירוץ מובן מאליו, דבנ"ד, בשני איסורים אין כלל שתי סבות המתנגדות זו לזו, כמו אשה ואחותה שעצם הקדושין של אחת מתנגד לקדושין של השניה, אלא שאין על מה לחול האיסור השני, כי איסור חל על היתר, ולא על איסור, באופן שהגדר שאין איסור חל על איסור זהו גופא הסבה מה שאיסור אחד קדם, ואם נשתמש בזה בכלל "דכל שאינו בזה אחרי זה וכו'" הוא כאילו נימא, כל מסובב שחל ע"י סבה יחול גם בלי סבה, שכמובן שזוהי בדותא לגמרי, וה"נ כנ"ל526נראה שלא לזה נתכוין התוס' רי"ד, רק שהשאלה היא זה גופא בגדר הכלל דאין איסור חל על איסור האם משום שאיסור חל רק על היתר, או דאיסור אחר הוא מניעה לאיסור שאחריו, ולכאורה זוהי כוונת התוס' בזבחים ל, א שכל ששייך שיחול בשום פעם לא שייך הכלל דכל שאינו בזא"ז, והיינו כנ"ל שכיון ששייך שיחולו שניהם א"כ אין זה התנגדות מצד עצם הדברים, משא"כ במקדש אשה ובתה..
6
ז׳בקצור, זהו ההבדל בין שתי אחיות ובין שני איסורים בבת אחת, בשתי אחיות עצם הסבות המביאות לחלות האישות של שתי האחיות מתנגדות זו לזו, בעוד שבשני איסורים אין שום נגוד, אלא כל העכוב של חלות האיסור השני הוא רק הקדימה של הראשון, ובבת אחת הלא אין הסבה של העכוב מעיקרה527התוס' רי"ד שם תירץ דאיסור הבא ממילא שאני, דבזה לא אמרינן הכלל דכל שאינו משום האי מהם מפקת, ראה לעיל אות טו. והנה התוס' בבכורות דף ט, א ג"כ כתבו דבאיסור הבא בידי שמים לא שייך האי כללא דכל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו. ועיין בשואל ומשיב מהדורא רביעאה סי' פז שנקט להשוות תירוצי התוס', אך הגר"ח שמואלביץ (בספר הזכרון להגר"ח בדין כל שאינו בזה אחר זה אות ז) כתב שנחלקו בזה התוס' והתוס' רי"ד, ולתוס' הסברא היא שכשם שבמקדש אחת משתי אחיות לא שייכת כלל הקושיא שהרי אין עושה בזה סתירה כמו כן לא קשה במקום שאין תירה וכגון בפטר חמור שאי אפשר שיהיו שניהם בכורים, מה שאין כן באחות אשה שכל אחת מהן מהוה סתירה לחברתה, ועיי"ש בהמשך דבריו אות טו שבאיסור חל על איסור לא שייך זה כיון שלכל אחד יש סיבה בפני עצמו, והוא כדברי הגאון המחבר. עיי"ש שיישב ג"כ הקושיא דלהלן אות כח. וע"ע קובה"ע סי' כה אות ג-ה. וראה כתבי קהלות יעקב החדשים יבמות סי' ב דהכלל שכל שאינו בזא"ז אינו מחמת הסתירה שבין החלותים דלזה היה מהני שיחול חצי חלות או חלות כפולה, רק שהסתירה היא במעשה שכשעושה חלות סותרת חסר כאן במעשה, וביאר שזה כוונת התוס' רי"ד לחלק בין מעשה דממילא למעשה דידיה..
7