המידות לחקר ההלכה, חלק א, ח; סבה ומסובב ועצם והסתעפות של הדבר י״בHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method VIII 12
א׳ובנזירות יש לנו ציור שכזה, שהסבה הראשונה והעיקרית הגורמת לעצם הדבר מתהפכת אח"כ למסתעף ממסתעף.
1
ב׳כי בנזירות בודאי הבל יחל דברו היא הסבה הראשונה להתהוות התואר קדושה682ראה לעיל מדה א אות ל ומדה ז אות יח והלאה., מזה מסתעפים כאמור הפרטים הנאסרים מדיני התורה, אך אם, למשל, אכל ענבים או טמא למתיא הוא עובר מלבד הלאוים שיש ע"ז מצד איסורי תורה גם הלאו של בל יחל, כמו שאמרינן בנדרים (ג' ע"ב) "לעבור עליו בשנים" ומדוע הוא עובר באמת לפ"ז גם על בל יחל דברו, הלא לפי הנ"ל קיבל על עצמו רק תואר קדושה, וזה הלא נתהוה ממילא, בין אם הוא רוצה אח"כ בזה או לא?
2
ג׳אך זהו שוב מסתעף מהפרטים המתסעפים מהנ"ל, כלומר, כיון דס"ס קבלתו היתה על תואר קדושה, ובתואר קדושה בהכרח מסתעפים פרטי האיסורים האלה, ונמצא דכשעובר על אחד מהפרטים האלה, הוא עובר באופן אי-ישר גם על קבלתו הראשונה683לדבריו אלו אפשר אולי ליישב מה שהעירו דאיסורי נזיר הוא לאו שאינו שוה בכל ובהצטרף לזה שיטת הרמב"ן יבמות פד, ב דבלאו שאינו שוה בכל ליכא משום לפני עור (ועיין בחת"ס חו"מ סי' רב שכוונת דבריו רק כלפי מי שאינו מצווה), אם כן כיצד אמרו דהדוגמא ללפני עור היא המושיט כוס יין לנזיר, הלא נזיר הוא לאו שאינו שוה בכל, אכן להנ"ל הלפני עור שעובר במושיט כוס יין לנזיר אינו על איסור השתיה אלא על הבל יחל, והוא לאו השוה בכל. אלא שלפי זה יצא חידוש דאב המדיר את בנו בנזיר לדעת הרמב"ם דהמדיר עובר על בל יחל ולא המודר (וה"ה בכה"ג בנזירות ראה אחיעזר שם) לא יעבור המושיט לו יין על לפני עור, וצ"ע. ויעויין כאן לקמיה דהבל יחל תלוי הוא באיסורי נזיר, אך קשה לומר שכיון דעיקר האיסורים אינם בלפני עור אף הבל יחל אינו בלפני עור דבסברא אין הדברים תלויים זב"ז לענין האיסור דלפני עור, ודו"ק..
3
ד׳אכן, לפ"ז כמובן, הוא עובר על בל יחל דברו בנזירות רק באותה המדה שיש בזה איסור תורה מצד התואר קדושה, וכבר אמרנו (במדה ז'), שזהי גופא הכוונה במה שנו אומרים "לעבור עליו בשנים, כלומר, שלא יצוייר בנזיר כשיאכל ענבים וישתה יין למשל, שיעבור על בל יחל דברו לבד מבלי שיעבור על בל יאכל ובל ישתה, כי לא רק שהא בהא תליא, אלא שזהו, הבל יחל דברו, מסתעף מזה, מהבל יאכל ובל ישתה684עיין בספרו דרך הקודש שם פרק ו שלפי זה מבואר אמאי עובר בנזיר רק על כזית אע"פ שבבל יחל עובר אפילו בכ"ש, וזהו משום דהבל יחל דנזירות מתלי תלי באיסורי נזיר..
4
ה׳ועי' שם (במדה ז'685אות כ.) שהבאנו את דברי הא"מ בתשובותיו (סי' ט"ו) שמקשה על דברי הרשב"א בתשובה (סי' תרט"ו), שפסק, שאם אמר שבועה שלא אשתה יין וחזר ואמר הריני נזיר ושתה אינו חייב אלא אחת, מצד דאין איסור חל על איסור, מדוע לא יחול איסור הנזירות מצד איסור כולל שכולל גם תגלחת וטומאת מתים, ואם כי אינם משם אחד, אבל הלא יש כולם גם בל יחל וזה כבר הוה משם אחד? ועי' מה שנאמר שם בישוב הקושיא ותוכן התירוץ הוא גם כן כאמור, דאי אפשר לעשות את המסתעף מהדבר בתור נמוק להתהוות הדבר, ואם, כאמור, כל האיסור של בל יחל בזה הוא בתור מסתעף מהאיסור תורה שיש בזה, והנה אם נאמר שאיסור התורה של נזירות יחול מצד הבל יחל, הרי אנו עושים את המסתעף לסבת התהוות הדבר גופא וזוהי סתירה מינה ובה, כמובן.
5